למידה מוטורית מוטוריקל>> השיטה:

שיטת מוטוריקל – למידה מוטורית מתקדמת, בעזרת כלים חדשניים ורציונל מדעי ברור:

לימוד המיומנויות נעשה בגישה היררכית ייחודית, אשר מצד אחד מדגישה את כישוריו של הילד (נקודות חוזק) ומצד שני מבודדת את קשייו (מעניקה לו כלים, אשר הופכים את קשייו ללא רלוונטיים). כך לדוגמא, ילד בעל תפיסה מרחבית טובה (כישרון/ נקודת חוזק) הסובל מתופעה של רתיעה/ פחד מכדור (מוקד קושי), יהנה מלימוד של מבחר תרגילי כדורסל (שיביאו לידי ביטוי את תפיסת המרחב הטובה שלו…), לצד התנסות בתרגילים ייחודיים המנטרלים את הרתיעה/ פחד מהכדור/ קושי בתפיסת כדור (שהיתה עשויה בכלל למנוע ממנו גישה למשחקי כדור אי פעם. ראו פירוט בפסקה הבאה…).

כל מיומנות נחלקת במהלך הלימוד לניואנסים הדקים ביותר, מבחינת מרכיבים מוטוריים-תחושתיים פעילים ומבחינת שלבי הביצוע המוטורי של המיומנות. לימוד המיומנויות נעשה רובד אחר רובד באופן המזכיר פירמידה (באופן היררכי-שיטתי), כך שכל מרכיב ספציפי במיומנות נלמד ומתורגל (גם במנותק מיתר המרכיבים) ועל בסיסו, נלמד מרכיב חדש מורכב יותר או מתקדם יותר (בדומה לפונקציה שמשרתים הרפלקסים הינקותיים בגיל הרך, המפנים מקומם לתנועות וולונטריות/ רצוניות מורכבות ומשוכללות יותר, בגיל בוגר יותר). באופן זה, תהליך 'עיבוד הנתונים' הופך לפשוט ונוח יותר עבור הילד (יש 'פחות עומס' על המערכת) דבר המאפשר הכלה והפנמה טובה יותר של כל מיומנות.

בנוסף, הלמידה מסתייעת במספר רב של אופְנוּיות (חושים): ראייה, שמיעה, תחושה טקטילית (מגע) ותחושה עמוקה (מערכת קינסטטית-פרופריוספטיבית). למידה 'רב-מימדית'/ 'רב ערוצית', יסודית ומעמיקה כזו, מסייעת למוח לשמר ולהכיל את שנלמד לטווח ארוך!

הדוגמא הבאה תמחיש זאת היטב: מכירים את התמונה של תינוק המתבונן בחפץ ומושיט אליו את ידו? בעת יצירת מגע עם החפץ התינוק יוצר אינטגרציה סנסורית (חיבור תחושתי) של מס' מידעים: מידע 'טקטילי' (של תחושת המגע בכף ידו)  לגבי הטקסטוּרה (מִרְקַם) של החפץ, עם מידע ויזואלי (ראייה) לגבי הגודל, צורה וצבעו של החפץ. מניפולציה נוספת של החפץ (תפעול החפץ) שואבת מידע קינסטטי (תחושה עמוקה) מתנועת מפרקי ידיו של הילד ביחס לחפץ ומבהירה/ מאוששת מידע (שנקלט קודם לכן בראייה) לגבי גודלו וצורתו. האינטגרציה של כל המידעים שהתינוק אסף ממערכות התחושה השונות, יוצרת למידה והפנמה טובים יותר לגבי טיבו של החפץ! כלומר, למידה המסתייעת במספר חושים בו זמנית (בכל גיל…), הינה למידה יעילה יותר ועמידה לאורך זמן!

חשיבה שבלונית? לא בבית ספרנו!

במוטוריקל מלמדים קפיצה בחבל או דילוגים, כדרור כדורסל או לימוד אופניים ללא גלגלי עזר ועוד ועוד, בדרך מדעית, סדוּרה ושונה מכל מתודה הקיימת אצל אנשי מקצוע אחרים (מדריך/ מורה/ מאמן..), דבר המאפשר לימוד מהיר, נעים, יעיל (מתגמל) נטול תסכולים וגם חווייתי 🙂

אף פעם איננו יכולים לנבא באיזו מתודה נשתמש (כלומר, כיצד נלמד..) בעת עבודה עם ילד ספציפי ברגע נתון! למה כוונתנו? כשם שלכל ילד מאפייני אישיות שונים, סכמות חשיבה שונות, הבנה שונה, רמת קשב/ ריכוז שונה ותפיסה שונה, אופי הלימוד לשיטתנו חייב להיות מותאם לאינדיבידואל (גם אם אותו אינדבידואל המוכר לנו היטב, מפתיע ומתנהל באופן שונה אפילו ביחס לעצמו ברגע נתון, דבר שכיח למדי..). במילים אחרות, פרדיגמת לימוד מיומנויות במוטוריקל (מתכון/ נוסחת הלימוד הכוללת את שלבי הלימוד/ כלי לימוד/ תרגילים/ חזרות..) לעולם אינה צפויה מראש וניזונה בזמן אמת (online) מתגובותיו של הילד והבנתו (יכולת קליטת גירויים, ביצוע אינטגרציה סנסומוטורית יעילה, עיבוד ויצירת פלט תואם, שימוש בסכמות תנועה יעילות והפקת משוב רלוונטי/ "רישום סנסורי"). תפיסה זאת שונה לחלוטין מלימוד בפורמט קבוע/ על בסיס 'שלבי לימוד' קבועים ושבלוניים, כפי שקיים במסגרות אימון פורמליות וגם פרטיות כדוגמת חוג כדורסל, מרכזים למצויינות בספורט ועוד..

מתודות הלימוד החדשניות שלנו עושות שימוש במגוון אמצעי עזר חדשים ומתוחכמים ובנויות כאמור, על תרשימי זרימה גמישים/ דינמיים (הגמישות היא באחריות המטפל) המסוגלים להעניק מענה מיידי ומדויק לכל תרחיש/ קושי שעשוי לעכב למידה (ראו מידע נוסף בפסקה 'ארגז עוקף קשיים' בהמשך הדף) ובאופן המונע תסכולים פוטנציאליים מיותרים!

אנלוגיה נהדרת למתודות המדעיות עליהן אנו מדברים, היא אמצעי הניווט waze המשרת את רובנו יומיום בדרכים. תוכנת הניווט חייבת להיות גמישה ודינמית לכל תרחיש בלתי צפוי 'בזמן אמת' (פקק פתאומי עקב תאונת דרכים לא עלינו, או טעות שהנהג/ת עצמם עשו בביצוע פנייה לרחוב הלא נכון, יציאה במחלף הלא נכון וכיו"ב). מכשיר הניווט מייצר לנו מענה מיידי ('מחשב מסלול מחדש') כדי שנצלח את הדרך ונגיע למחוז חפצנו מבלי להתברבר בדרך ולבזבז זמן יקר.