ילד לא קופץ? הילד לא מצליח לקפוץ? איך ללמד ילד לקפוץ? החשיבות האסטרטגית של יכולת התנתקות מהקרקע (!) והקשר קריסת קשת כף הרגל - קושי לקפוץ/ לשמור על שיווי משקל. לימוד קפיצה על רגל אחת/ תכנית לשיפור הניתור/ איך לקפוץ גבוה יותר/ שיפור ניתור לגובה/ שיפור הניתור כדורסל/ כדורעף, קפיצה לרוחק ועוד.. במבחר כלים מדעיים ובלעדיים במוטוריקל!
ילד לא קופץ? לא מצליח לקפוץ? תוהים איך ללמד ילד לקפוץ? מה הקשר שבין פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ גמישות יתר בקרסול וקושי לקפוץ? פיתוח שיטת מוטוריקל גילה כבר לפני כעשור וחצי, קשר ישיר (ונסיבתי) בין קריסת כף רגל ילדים/ כף רגל קורסת פנימה, לבין קשי לקפוץ/ קשיי התנתקות מהקרקע (ילד לא קופץ) בעת ניתורים, ריצה, דהרות ולעיתים גם קשיים בשיווי משקל!
תוהים איך לשפר את הקפיצה לגובה (ילדים/ מבוגרים) מבלי לייצר נזק אורטופדי ופציעות שונות? הדף הבא חשוב מאוד גם עבורכם! מידע נרחב בנושא שיפור הניתור/ שיפור יכולת הניתור לילדים בהקשרים שונים, בהם שיפור סגנון ריצה/ לימוד קפיצה על רגל אחת לילדים/ איך ללמד ילד לקפוץ, שיפור יכולת הניתור בכדורסל, שיפור קפיצה לרוחק ועוד ועוד.. בהמשך הדף.
חשוב ביותר, ככל שתעמיקו בקריאה בדף, תוכלו להבין עד כמה הסוגייה "איך ללמד ילד לקפוץ" אינה דבר טריוויאלי הניתן לפיתרון מצד מדריך ספורט או מאמן כושר אישי לילדים!
מה תמצאו בדף שיפור קפיצה/ תוכנית לשיפור הניתור?
- חשיבות יכולת התנתקות מהקרקע/ חשיבות קפיצה על רגל אחת/ קפיצה לגובה,
- הקשר בין קושי לקפוץ על רגל אחת ו- קשיים בשיווי משקל,
- הקשר שבין קושי לקפוץ ו- סרבול מוטורי/ קשיי קואורדינציה ילדים,
- באיזה גיל מתחילים לקפוץ? אבני דרך מוטוריים התפתחותיים בקפיצה על 2 רגליים/ רגל אחת,
- כיצד תדעו האם ילדכם מתנתק נכון מהקרקע/ קופץ נכון?
- פרונציה של כף הרגל– גורם מרכזי לקושי לקפוץ ומגוון סיבות נוספות,
- הנזק האורטופדי שעלול להיגרם בעת קפיצות לבעלי גמישות יתר/ פרונציה בקרסול,
- המיתוס בנוגע ל- קפיצות בטרמפולינה ושיפור יכולת הניתור,
- נושאים מרתקים נוספים…
מי אנחנו? מהי שיטת 'Adaptive-Load'?
שיטת מוטוריקל ('Adaptive-Load') הינה 'סטארט-אפ' ישראלי בפיזיותרפיה¹, שיטת טיפול חדשנית ו-'פורצת-דרך' הנצמדת לדיסיפלינות מדעיות שונות (אנטומיה, קינזיולוגיה, ביומכניקה, פיסיקה ועוד..) שפותחה במהלך שני העשורים האחרונים לטובת ספקטרום רחב של בעיות מוטוריות, אורטופדיות וכן יציבה לקויה. שיטת הטיפול שלנו מביאה לעולם חדשנות מדעית עניפה בכל אחד מתחומי התמחותנו וספציפית בהקשר ילד לא קופץ/ לא מצליח לקפוץ ו- פרונציה של כף הרגל, נוסף על מבחר עצום של כלי טיפול מקוריים, יצירתיים וחדשניים.
שיטתנו נכנסה בין היתר לאקדמיה ולכתב העת הישראלי לרפואת ילדים (Israeli journal of Pediatrics).
¹אייל ציוני, מפתח שיטת הטיפול ומומחה למוטוריקה ויציבה/ אורטופדיה, מגיע מתחום שנקרא 'רפואת-ספורט', עם התמחות ספציפית במוטוריקה ויציבה (3 שנות התמחות) באגף לרפואת ספורט, המכללה האקדמית בוינגייט, נוסף על לימודי קינזיולוגיה ופתוקינזיולוגיה² בחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה. וכן, התפתחות הילד בגיל הרך, בית הספר לרפואה אוניברסיטת ת"א (לימודי המשך ברפואה).
רקע אקדמי ומקצועי מלא לרשותכם בדף אייל ציוני- כרטיס ביקור מדעי.
²קינזיולוגיה ופתוקינזיולוגיה – תורת התנועה ולקויות/ פתולוגיות בשלד ורקמות החיבור בהיבטים מוטוריים, יציבתיים וגם אורטופדיים.
אייל צבר ניסיון קליני של מעל 20 שנה בתחומי התמחותו, עם פיתוח מתמיד ויישום קליני של מעל 4,500 (!) כלי טיפול מדעיים וחדשניים, מאות מתוכם פותחו לטובת לימוד קפיצה על רגל אחת/ שיפור ניתור/ קפיצה לגובה/ קפיצה למרחק וכן, פרונציה ילדים, פלטפוס ברגל ועוד, נוסף על חדשנות מדעית עניפה, כלומר רציונל מדעי חדש ותפיסות טיפול חדשניות בהקשרים מוטוריים, יציבתיים וגם אורטופדיים!
נוסף על העיסוק הקליני, מרצה אייל על שיטתו לפורומים רפואיים שונים, נוסף על הרצאת ארגונומיה ויציבה לחברות הייטק, ארגונים, מוסדות ממשלתיים ועוד.
לאור התעניינות רבה מצד גורמים בחו"ל, בכלל זה משפחות המגיעות אלינו עם ילדיהן מעת לעת לטיפול (בעיקר מצפון אמריקה) בכוונתנו להתחיל בעתיד הקרוב בהעברת ידע לחו"ל (ארה"ב כיעד ראשון) ולהפוך את שיטת 'Adaptive-Load' לבינלאומית.
נשמח להציע גם לכם/ לילדכם את כלי הטיפול המתקדמים מסוגם בעולם, לטובת מצב בו ילדכם לא מצליח לקפוץ!
איך ללמד ילד לקפוץ? תפקידו את הילד/ה שלכם בידיים טובות 👍🏻
אנו במוטוריקל
בשליחות שכולה
טַף-kid!
ולא סתם תפקיד,
כזה שעשוי לעצב לילדכם את העתיד! 🙂
*טף-kid ® הינו סלוגן שכל הזכויות בו שייכות למוטוריקל!
ראו גם: סימן מסחר | סלוגן לעסק | סלוגן שירות | סלוגן לעסק דוגמאות | סלוגנים מנצחים | סלוגנים טובים | סלוגנים בעברית.
ואגב: 1. ברוכים הבאים לאתרנו המחודש! אנו שוקדים בימים אלה על העלאה של כ- 120 דפים במגוון נושאים מאתר מוטוריקל הישן!
להצצה באתר הישן, לחצו כאן!
מדוע איננו מחוברים לוואטסאפ??
2. תוהים מדוע איננו מחוברים לוואטסאפ? ההסבר לכך פשוט: לתפיסתנו, כל פעולה של הקלדה ממושכת בסמארטפון נחשבת להרסנית במיוחד ל- יציבה ולעמוד השדרה! מגיעים אלינו במשך השנים מטופלים רבים (נערים/ אנשי הייטק) בעלי יציבה לקויה/ יציבה לא נכונה, עם סימפטומים קשים של כאבי צוואר/ כאבי צוואר וכתפיים על רקע שימוש (אפילו סביר) באפליקציות המבוססות על העברת מסרים בהקלדה. מוזמנים להיכנס לדף קיפוזיס טיפול/ טיפול בקיפוזיס ולגלות מידע חשוב נוסף!
ואפרופו וואטסאפ, רוצים לדעת איך לשבת נכון מול מחשב או כיצד להשתמש בצורה בריאה בשאר הגאדג'טים? (סמארטפון, טאבלט..) מידע יקר ערך ממתין לכם בדף: ישיבה נכונה מחשב/ ארגונומיה ישיבה נכונה (ישיבה ממושכת מול מסך | ישיבה נכונה מול שולחן מחשב | ישיבה נכונה במשרד | ארגונומיה מחשב | ישיבה מול מחשב צוואר | ישיבה נכונה מול המחשב | מיקום מסך מחשב | איך לבחור כיסא מחשב | איך לבחור כסא מחשב | בחירת כסא מחשב | הרצאת ארגונומיה).
ילד לא קופץ? שיפור יכולת הניתור לילדים/ לימוד קפיצה על רגל אחת:
התנתקות מהקרקע (התנתקות מהרצפה) מהווה תנאי קריטי להתפתחות מוטורית, קוגניטיבית, סוציאלית ורגשית תקינה! מסיבה זו, ראינו במוטוריקל צורך לפתח מגוון רחב של תרגילים/ כלים מדעיים, כחלק משיטת מוטוריקל (‘Adaptive-Load') לטובת שיפור הניתור/ שיפור קפיצה בקרב ילדים ונוער!
"איך ללמד ילד לקפוץ על רגל אחת" אינו דומה ללימוד מיומנות ספורט אחרת כדוגמת איך ללמד ילד לקפוץ על חבל (לימוד קפיצה בחבל) או איך ללמד כדרור, ואינו דבר שהורה או מדריך ספורט/ מאמן כושר אישי לילדים יכול להשיג/ לפתח, מסיבות שונות אותן תגלו בהמשך הדף…
*שיפור יכולת הניתור וכוח מתפרץ במוטוריקל בכלים מובילים גם לטובת ילדים/ נוער העוסקים בספורט מקצועני (שיפור יכולת הניתור/ שיפור קפיצה בכדורסל/ בכדורעף, אתלטיקה קלה- קפיצה לרוחק/ קפיצה לגובה ועוד).
◄ תופעה מדאיגה ומקוממת כאחת…
ילדים רבים מגיעים אלינו לאחר שעברו אבחון או טיפול ממושך בפיזיותרפיה/ אורטופדיה. חדשות לבקרים, אנו נתקלים בתופעה של אנשי מקצוע (פיזיותרפיסטים/ כירופרקטורים, בארץ וגם בחו"ל), אשר מסבירים להורים באופן מלוּמד לכאורה(*), שהעובדה שהילד שלהם מתקשה לקפוץ על רגל אחת או על 2 רגליים, מקורה בכך שאינו מעוניין להתנתק מהקרקע ("לא בא לו לקפוץ.."). ובכן, תחשבו על זה, האם גם ילד שאינו מדבר (בגיל שבו אמור כבר לדבר…) עקב קשיי שפה/ קשיי תקשורת (מסיבות שונות, בהן דיספרקסיה ורבלית/ אפרקסיה/ אפזיה/ סיבות רגשיות…) בוחר לשתוק סתם כך, מפני ש "לא בא לו לדבר"?
לקבוע שילד לא קופץ על רגל אחת או שתי רגליים מפני שלא מתחשק לו (לא בא לו לקפוץ) זה בדיוק אותו דבר כמו להדביק לילד פלסטר על הפה ולומר לו, "אל תדבר עכשיו" כי החלטנו שעדיין לא בא לך…
*היה ראוי יותר ומוסרי יותר, לו אותם אנשי מקצוע היו מודים שקיימת בעיה ושעל ההורים להיוועץ בגורם מקצועי שיש בידו מענה.
הדבר מקומם אותנו במיוחד, לאור העובדה שתנועה בגיל הרך והתנתקות מהקרקע באופן ספציפי, מהוות דרך לביטוי עצמי/ שפת תקשורת משמעותית עם הסביבה, לעיתים אפילו יותר משפה ורבלית (דבוּרה). תוכלו לקרוא על כך גם בהמשך הדף.
סיבה נוספת לדאגה שלנו, נעוצה בעובדה שאחוז גבוה במיוחד מהילדים שאינם מסוגלים לקפוץ על שתי רגליים או על רגל אחת באופן חופשי, סובלים גם מ- קריסת קרסול פנימה. ילד הסובל מ- קריסה בכף הרגל ונוטל חלק בפעילות גופנית (גם פעילות גופנית מתונה כדוגמת הליכה או ריצה קלה**), עלול לפתח פציעות אורטופדיות שונות עם הזמן.
**אחוז גבוה מהילדים בעלי קריסה בכפות הרגליים, מצליחים בכ"ז להתנתק באופן כזה או אחר מהקרקע, תוך שימוש באדפטציות (פיצויים ביומכניים) בעלות פוטנציאל שלילי ומזיק למפרקים ולמבנים נוספים ודווקא ילדים אלו, נמצאים בקבוצת סיכון לסבול מפציעות אורטופדיות. תוהים מדוע? כל המידע בדף הנוכחי.
אנו במוטוריקל, רואים חשיבות קריטית ביכולת התנתקות מהקרקע אצל ילדים, כבר בגיל הרך, ומביאים לכם ידע מדעי חדשני והמון, המון תקווה 🙂
קריאה מעניינת ומועילה!
תוהים איך ללמד ילד לקפוץ? נפתח בתובנה קצרה: ילד לא מנתר/ ילד לא קופץ על רגל אחת? סבירות גבוהה שגם אינו דוהר באותה רגל עימה מתקשה לנתר (או גם עם רגלו השנייה, במקרה שאינו מצליח לקפוץ עליה), וסביר גם שאינו מדלג כלל (או שמצליח לדהור ולדלג באופן מסורבל, תוך שימוש יתר במפרקי הברכיים לדוגמא..). כל המידע וההסברים בהמשך!
באיזה גיל מתחילים לקפוץ על רגל אחת/ שתי רגליים?
הורים רבים פונים אלינו בשאלה באיזה גיל מתחילים לקפוץ ומתי קשיים בניתור/ קושי לקפוץ אמורים להדליק נורה אדומה? ובכן, מרגע לידתו, מתפתח האדם לקראת הליכה זקופה ויציבה. לאחר שמצליח להשיג יציבות במנחים סטטיים (ישיבה ועמידה), מוסיף לשכלל את תנועותיו לקראת הליכה, ריצה וניתור הנחוצים לתנועה וניידות וכמובן, לחקר סביבתו. ע"פ סולמות התפתחותיים, שלב ההתנתקות מהקרקע מתרחש (מתחיל) עוד בינקות (בגיל 16-20 חודשים), בעת שהתינוק מתחיל לקפוץ בַמָקום על 2 רגליו באופן ראשוני ומסורבל* ותוך פיסוק רגליו (שימוש בבסיס תמיכה רחב המקנה יציבות). בהמשך התפתחותו, קופץ הילד תוך התקדמות ובאופן רציף ואיכותי יותר, דבר הממחיש שינוי התפתחותי איכותני בסכמת גופו (הילד קופץ באופן מסוגנן יותר, למרחק רב יותר ותוך השקעת פחות אנרגיה ע"י שימוש במפרקים הרלוונטיים לניתור ותוך שמירה על בסיס תמיכה צר), עד שלקראת גיל 3 (או מוקדם יותר) מסוגל אף לקפוץ על רגל אחת (במצב תקין, לימוד קפיצה על רגל אחת אמור להיות דבר עצמאי וטבעי..). שינויים התפתחותיים חשובים אלה מאפשרים לילד להתנתק מהקרקע בעת ריצה, דהרות ודילוגים, קפיצה בחבל ומיומנויות ספורט ותנועה חשובות כדוגמת קליעת ניתור בכדורסל, או קפיצה לרוחק/ קפיצה לגובה באתלטיקה קלה, אותן יוכל לרכוש בשנים הבאות…
*מצב בו ילד בן שנתיים לא קופץ מצריך מעקב, אך עדיין אינו בגדר לקות.
לימוד קפיצה על רגל אחת? אחד הדברים הראשונים עליהם חשבנו בעת פיתוח שיטתנו, תוכנית לשיפור הניתור, ממש בראשית הדרך 🙂
שיפור ניתור לילדים במבחר כלים מדעיים במוטוריקל >> הצגת שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) בתכנית "גלריית המומחים", ערוץ 2 (11/2004).
עניין טכני קצר לפני שנמשיך…
למה לא השקענו יותר בעיצוב האתר?
קהל היעד אליו פונה האתר הוא אנשים המחפשים טיפול מקצועי, מדעי ומוביל לילדיהם (או לעצמם) אחת ולתמיד!
איננו עוסקים ב- שיפור הניתור לילדים/ שיפור קפיצה לגובה/ למרחק באמצעות עיצוב גרפי, אנו עושים זאת באמצעות כלים, בעזרת כלי טיפול המתקדמים מסוגם בעולם!
מטרת האתר אינה להרשים את הגולש באמצעים ויזואליים, אלא להציג דבר אותנטי (אמיתי) ולהביא מידע משמעותי וחיוני, מידע שעשוי לחולל שינוי משמעותי בחיים של בנו/ בתו/ חייו האישיים! שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) הינה שיטת טיפול בעלת תוכן אמיתי/ רציונל מדעי ברור (כשתבקרו בדפים השונים תבינו למה כוונתנו…). בזכות כך, רכשה את מעמדה המוביל בתחום התפתחות הילד… כך שלשמחתנו, העיצוב (במקרה שלנו) פחות רלוונטי… (ברוח הביטוי: 'אל תסתכלו בקנקן, אלא במה שבתוכו').
עם זאת, אנו שואפים תמיד ליצור סדר טוב יותר בכמויות המידע המשמעותיות, לטובת נוחות, נגישות ויעילות!
אתר מוטוריקל לשרותכם כבר 18 שנים (2006-2024)!
מוטוריקל – הרבה מעבר ל- פיזיותרפיה לילדים/ ריפוי בעיסוק לילדים או ספורט טיפולי לילדים/ התעמלות טיפולית לילדים!
מוטוריקל - חלשים בגרפיקה, מובילים במוטוריקה!
(וגם ביציבה ואורטופדיה...)
ובחזרה לענייננו, התנתקות מהקרקע הינה יכולת קריטית, הנחוצה לצורך תנועה וניידות (Locomotion), לטובת רכישת מגוון מיומנויות ספורט ותנועה בסיסיות (ריצה, קפיצה על 2 רגליים ורגל אחת, דהרות ודילוגים שהוזכרו), נוסף על מיומנויות מגוונות כדוגמת ניתורים על חבל (לימוד קפיצה בחבל/ לימוד קפיצה בדלגית) קליעת ניתור או ניתור לגובה לצורך חסימה במשחק כדורסל, מיומנויות באתלטיקה קלה כדוגמת קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה ועוד ועוד (לחצו: לימוד מיומנויות מוטוריות/ למידה מוטורית).
יכולת הניתור/ קפיצה לגובה חשובה גם לצורך הבעה עצמית, ביטוי עצמי ושפת גוף, כדוגמת תגובה ספונטנית של ניתור לגובה (מלווה בהנפת זרועות מעלה) בעת קבלת בשורה משמחת (קרה לכם פעם??) ועוד… כולנו מכירים את התמונה של ילד הקופץ לשמיים בהנאה, או מדלג בשעה של רוממות הרוח (שמחה).
אל תמנעו מהילד שלכם את הזכות הבסיסית לקפוץ!!!
ראו בהקשר הנוכחי גם: שיפור דימוי עצמי | שיפור דימוי עצמי אצל ילדים | דימוי עצמי נמוך אצל מתבגרים | דימוי עצמי נמוך אצל מבוגרים | הערכה עצמית נמוכה אצל ילדים | העלאת דימוי עצמי | פעילות לחיזוק דימוי עצמי | שיפור ביטחון עצמי | שיפור ביטחון עצמי אצל ילדים | חוסר ביטחון עצמי בגיל ההתבגרות | ביטחון עצמי חברתי.
תארו לכם כעת את הילד המצוי בצידו השני של המִתְרָס, כן, כוונתנו לילד שיכולתו לבטא עצמו באמצעות תנועה דלה ומוגבלת, בשל היעדר יכולת התנתקות מהקרקע (ילד שלא קופץ/ לא מצליח לקפוץ), או בשל יכולת התנתקות חלקית. אותו ילד בעל רפרטואר תנועות מוגבל, שכבר בגיל הגן נאלץ להתבונן בקינאה בילדים הדוהרים, מדלגים או רצים להנאתם, זה המפסיד באופן קבוע במשחקי תופסת וריצה, אותו ילד שנבחר אחרון (בעת חלוקה לקבוצות) במשחק כדורגל/ בכדורסל בשיעור חינוך גופני בביה"ס או במשחק עם חברים אחה"צ, תוך שנאלץ לעיתים להשפיל מבט לנוכח קריאות לוואי מצד הילדים שכבר נבחרו בקבוצה מסוימת אל 'ראש הקבוצה' (קריאות בנוסח: "..לא, רק אל תבחר אותו.. בגללו עוד נפסיד… לא רוצה להיות איתו באותה קבוצה…"). הילד המסורבל הזה (סרבול מוטורי לכל דבר ועניין…) חש עצמו ברגעים כאלה כחסר ערך לחלוטין. יתרה מכך, בשל הלבנת פניו ברבים (בקרב חבריו, עימם אמור הוא לחלוק את ספסל הלימודים במשך היום..) אותו ילד חש ברגעים אלה גם כמי שפגעו בו פגיעה פיזית קשה (לא פחות מכך!) והדבר משליך באופן אוטומטי על הדימוי העצמי/ דימוי הגוף (body image) וההערכה עצמית (self esteem/ self worth) שלו. מה עובר ברמה הרגשית על ילד צעיר החווה נידוי חברתי בשל גורמים שאינם בשליטתו? על כך אין צורך להרחיב את הדיבור…
יכולת מוטורית טובה? כרטיס ביקור חברתי/ מפתח להשתלבות תקינה של הילד בחברה!
הורים רבים הפונים אלינו (מוטיב חוזר ונשנה גם אצל משפחות המגיעות מחו"ל) משמיעים את הטענה לפיה אנשי מקצוע שראו את הילד (רופא ילדים/ נוירולוג/ פיזיותרפיסט/ מרפאה בעיסוק וכו'..) טענו שאין מה לעשות בעניין קשיי התנתקות/ קפיצה על רגל אחת אצל ילדים, או שהדבר אמור להסתדר מעצמו, או שהחשיבות של הטיפול נמוכה (הילד לא קופץ? אז מה…) ומגוון קלישאות נוספות. הרשו לנו לחדש לכם: חשוב מאוד לטפל במצב בו ילד לא מצליח לקפוץ/ קשיי התנתקות מהקרקע, משום שהדברים אינם מסתדרים בעצמם, אלא להיפך- עלולים להחמיר ולייצר אף פציעות אורטופדיות! ולידיעתכם, יש מה לעשות– והרבה! בדיוק לשם כך אנו כאן!
שיטת מוטוריקל, שיטה 'פורצת-דרך' ובעלת רציונל מדעי ברור, גם בפיתוח יכולת התנתקות מהקרקע/ שיפור יכולת הניתור/ לימוד קפיצה על רגל אחת/ שיפור גובה קפיצה:
אנו במוטוריקל איננו זקוקים למחקרים שיבדקו את הקורלציה (מִתְאָם/קשר) שבין קשיי התנתקות מהקרקע וסרבול מוטורי (המהווה בחלקו, נגזרת ישירה של קושי לנתר…), לדימוי עצמי נמוך ותחושת אי-מסוגלות. בשנות ניסיוננו, נפגשנו כבר עם מאות ילדים כאלה! הדבר האיץ בנו להכיר בחשיבות המכרעת של יכולת זו ברמה הגופנית, הרגשית והנפשית, ולפתח מבחר אדיר של תרגילים חדשניים, מדעיים ומתקדמים כחלק משיטת מוטוריקל ('Adaptive-Load') ש'יקפיצו' (תרתי משמע) את ילדכם גם ממצב של חוסר התנתקות מוחלט מהקרקע, לתגלית (Discovery) אמיתית של רפרטואר תנועות חדש ומשמעותי, התלוי ביכולת קריטית זו!
השגת יכולת/ שיפור יכולת התנתקות מהקרקע
יצירת בסיס/ תשתית לרכישת מגוון מיומנויות ספורט ותנועה התלויות/ מחייבות יכולת התנתקות מהקרקע כתנאי מקדים
שיפור קואורדינציה כללית באמצעות רכישת המיומנויות והתנסות בהן
שיפור/ שימור מרכיב ההתנתקות מהקרקע (כתוצאה מהתנסות במיומנויות שנרכשו) ויכולת לרכוש מיומנויות מורכבות יותר תודות לקואורדינציה ורפרטואר תנועות משופרים!
הסבר לתרשים הזרימה: נוסף על השיפור המשמעותי הנלווה בשיווי משקל (פירוט נרחב בהמשך הדף..) אימון ניתורים ושיפור התנתקות מהקרקע (שיפור יכולת הניתור לילדים/ לימוד קפיצה על רגל אחת) מאפשרת לילד לרכוש מגוון מיומנויות ספורט ותנועה התלויות במרכיבים קריטיים אלה של ניתור לגובה + כוח מתפרץ. רכישת המיומנויות כשלעצמה, משפרת הן את הקואורדינציה (לטובת תפקוד יומיומי יעיל ולטובת רכישת מיומנויות נוספות, מורכבות יותר) ומשמרת (ואף מאיצה) גם את יכולת ההתנתקות מהקרקע הנחוצה בתפקוד יומיומי…
כך לדוגמא, ילד שלא מצליח לקפוץ, הרוכש מיומנות של דילוגים או קפיצה בחבל בשיטתנו (ומתנסה במיומנויות אלה ביומיום), משמר את יכולת ההתנתקות ואף משיג שיפור גובה קפיצה וכן שיפור קואורדינציה נלווה (לטובת תפקוד יומיומי ולטובת שיפור הניתור במשחקי כדור, כדוגמת כדורסל ורכישת מיומנויות מורכבות יותר כדוגמת קליעת ניתור בכדורסל jump shot).
פתאום זה קל… מוטוריקל
לימוד קפיצה בחבל: עמית ותמר, מדגימים ביצוע נהדר, זמן קצר לאחר לימוד קפיצה על חבל/ לימוד קפיצה בדילגית. ונזכיר שנית: אצלנו גם ההנאה כלולה בתפריט 🙂
קשיי התנתקות מהקרקע? ילד לא קופץ?
מוטוריקל- וזה כל השיפור, גם ביכולת הניתור 🙂
מעת לעת אנו נשאלים על שיפור קפיצה אצל ילדים צעירים וכיצד ניתן לגייס את המוטיבציה שלהם?
ובכן, לא רק שאנו מציעים את הכלים המתקדמים מסוגם בעולם לטובת שיפור קפיצה אצל ילדים, אנו ממש אלופים בלשעשע ילדים!
לאייל, עבדכם הנאמן שפה משותפת ומשעשעת במיוחד עם ילדים (גם עם קטנטנים), כך שהתואר "פיזיו-סטנדאפיסט" (שהוענק לו ע"י אחד ההורים לפני שנים רבות…) אינו מקרי. בזכות כימיה מיוחדת בין המטפל לילד, גם עבודה קשה הופכת לאפשרית ואף מהנה 
ואפרופו פיזיו-סטנדאפיסט, לאחר שנים רבות בהן קורע ילדים מצחוק במסגרת העיסוק הקליני, יוצא אייל במופע סטנד אפ ייחודי ומגניב במיוחד לילדים.
Check it out :)) סטנדאפ ילדים | סטנד אפ לילדים ליום הולדת | סטנדאפיסט ליום הולדת | יום הולדת סטנדאפ לילדים | מופע סטנד אפ לילדים).
שיפור קפיצה אצל ילדים? טיפול עם פיזיו-סטנדאפיסט צמוד ולא סתם קורע מצחוק, ממש צפון קוריאה 
מצחוק! 🙂
קפיצה על שתי רגליים/ קפיצה על רגל אחת – אילו מערכות גופניות מעורבות בביצוע קפיצה?
איך קופצים על שתי רגליים/ רגל אחת? מבחינה פיסיקלית, כדי לקפוץ על שתי הרגליים או רגל אחת יש לדחוף את כדור הארץ (הקרקע עליה אנו עומדים) ולקבל את הכוח המוחזר מהקרקע, הגורם להתנתקות (החוק השלישי של ניוטון, חוק "הפעולה והתגובה"). ילד או מבוגר בעל גמישות יתר בקרסול/ כף רגל קורסת פנימה המנסה להתנתק מהקרקע, דוחף למעשה את הקרקע באלכסון! הכוח אותו משקיע לצורך ההתנתקות (והמוחזר אל הגוף) מתפצל לשני רכיבים ("וקטורים") ולמעשה, רק חלק מהכוח המושקע מסייע בהתנתקות (שיעורו המדויק תלוי בין היתר במידת הפרונציה/ רמת הקריסה של קשת כף הרגל) בעוד החלק הנותר נספג במפרקים והולך לאיבוד (מתבזבז).
סיבה נוספת לקשיי ההתנתקות מהקרקע, היא היעדר יציבות מפרקית נאותה/ מנוף קשיח (rigid lever) במפרקי כף הרגל מהקרסול כלפי מטה, דבר חשוב במיוחד מבחינה ביומכנית לצורך העברת כוח יעילה וחדה אל הקרקע כאשר מנסים לקפוץ/ להתנתק. לעיתים קרובות, ילדים ואף מבוגרים מצליחים להתנתק מהקרקע ואף לשמור על שיווי משקל, תוך שימוש בטריקים ביומכניים פשוטים, על אף הימצאות אותה פרונציה. אולם, כפי שתוכלו לקרוא בדף פרונציה בכף הרגל אצל ילדים, המחיר הבריאותי לכך עלול להיות יקר! מידע נוסף גם בהמשך הדף…
המערכות המוטוריות- עצביות הנחוצות לקפיצה על שתי רגליים או רגל אחת הן:
- כוח שריר/ כוח מתפרץ/ סיבולת שרירית, בעיקר שרירי השוק (soleus, gastrocnemius, tibialis posterior) ושרירי הירך (quadriceps femoris),
- קואורדינציה/ תיאום ותזמון בין השרירים (קואורדינציה בין שרירית), ותיאום עצבי שרירי תקין,
- שיווי משקל תקין,
- טווחי תנועה/ גמישות במפרק הקרסול/ ברך,
- תכנון תנועה/ פרקסיס תכנון תנועה,
- הפרדת תנועה יעילה,
לפיכך, כשחושבים על איך לקפוץ גבוה יותר או השגת שיפור ניתור לגובה, יש לקחת בחשבון את תפקוד סך המערכות המוטוריות- עצביות המעורבות בקפיצה לגובה.
קושי לקפוץ/ ילד לא קופץ- תופעה בקנה מידה רחב!
ילדים רבים כל כך (כ- 60% מהילדים…) מגיעים למוטוריקל עם קשיים בולטים בהתנתקות מהקרקע (ילד לא קופץ/ לא מצליח לקפוץ/ קושי לקפוץ על רגל אחת או שתי רגליים/ קושי לנתר/ קושי לדהור/ לדלג/ לרכוש מיומנויות כדוגמת לימוד קפיצה בחבל ועוד ועוד…). הדבר בא לידי ביטוי לעיתים גם בריצה 'שטוחה' (גרירת רגליים בריצה) ובפסיביות תנועתית. אם הילד בכל זאת מצליח לנתר/ לדהור או לדלג, אזי ניתוריו או דהרותיו/ דילוגיו 'שטוחים' (*), או מסורבלים ומלווים בשימוש מוגזם במפרקי הבירכיים, או בגיוס גורף (mass movement) של כל הגוף לצורך סיוע בהתנתקות (דבר המכונה בשפה המקצועית 'שימוש במפרקים דיסטליים'/ 'שימוש בקיבועים'…). נראה את הילדים האלה מנתרים תוך כדי הנפת זרועותיהם מעלה, הנעת (טלטול) ראשם לאחור, בעיטות לאחור בעזרת הרגל הכפופה (בעת ניתורים על רגל אחת) ואף מאמץ של שרירי הפנים (שרירי המימיקה), בניסיון לפצות על הקושי להתנתק מהקרקע. תופעות אלה (נוסף על רבות אחרות, שקצרה היריעה מלפרטן…) יוצרות סרבול תנועה ניכר (תנועה מפוזרת ו'רועשת'), גוררות נזק אורטופדי לטווח ארוך (ראו מידע בקישור הבא: קריסת קרסול טיפול) ונוסף על כך מחייבות את הילד להשקיע מאמץ מיותר ולבזבז אנרגיה רבה (עם יעילות תנועתית נמוכה/ תוצר תנועתי נמוך…) ולהתעייף מהר >> ומן הסתם, לפתח אנטגוניזם (גישה שלילית) לתנועה ולספורט ('התאמצתי כל כך, ומה יצא לי מכך..?').
בהקשר קפיצה בדלגית/ קפיצה בחבל/ קפיצה על דלגית, נראה לעיתים קרובות את הילדים מנתרים ניתורים גסים וממש רועשים (נחיתות רועשות/ "רעידת אדמה"), תוך הנפת ברכיים מעלה (כפיפה חדה ומהירה במפרק הירך והברך) תוך ניסיון לבצע 'העברת תנע' פיסיקלית כדי להתגבר על אותו קושי לקפוץ בתבניות תנועה נכונות. פעולה חדה ומזיקה מעין זאת, מעבירה זעזועים לאורך הגוף כולו (כולל את עמוד השדרה) בעת הנחיתה על הקרקע ועלולה אף היא לייצר נזקים אורטופדיים לטווח ארוך, כל אימת שנעשית באופן תדיר!
ילדים צעירים יותר שאינם יכולים לקפוץ אף על 2 רגליים, עושים לעיתים שימוש בטריק ביומכני דומה לזה שהוזכר קודם (העברת תנע), ומנתרים תוך הנפת ברכיים מעלה (ברך אחר ברך), תנועה מסורבלת הדומה יותר לדהרה בַמֲקום מאשר לקפיצה על 2 רגליים.
*קפיצה על שתי רגליים או רגל אחת במַקום, פירושה התנתקות מלאה מהקרקע ולא ניתוק עקב מהרצפה ועלייה על כריות כפות הרגליים ו/או הבהונות! הורים רבים משוכנעים שהילד שלהם מצליח להתנתק מהרצפה בעוד שהילד אינו קופץ באמת…
לידיעתכם, אבחון מוטורי מוקדם בילד שאינו קופץ בצורה יעילה וטיפול בגיל צעיר במוטוריקל, יאפשרו התפתחות מוטורית-תנועתית תקינה וימנעו את הנזק העתידי במפרקים (לחצו חיזוק קשת כף הרגל למידע נוסף), ומן הסתם גם את הסרבול ועוגמת הנפש הנלווים (אך עם זאת, הבשורה הטובה היא שניתן לטפל בכל גיל…)!
איך ללמד ילד לקפוץ/ אימון לשיפור הניתור >> בין הסיבות השכיחות לקשיים בהתנתקות מהקרקע:
- סיבה מרכזית: גמישות יתר בקרסול המתבטאת במנח פרונציה של כף הרגל/ פרונציה בכף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה (Pronated feet/ pes valgus).
מידע נרחב בנושא פרונציה ברגל לרשותכם גם בהמשך הדף!
חדשנות מדעית/ שינוי תפיסות עולם…
פיתוח שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) תרם שוּרה של תובנות/ תגליות מדעיות חדשות ומשמעותיות ביותר, המבוססות על מחקר מדעי וניסיון קליני עשיר (עשרות אלפי שעות טיפול בשיטת מוטוריקל), תגליות המשנות כמה מתפיסות העולם המרכזיות הקיימות ב פיזיותרפיה לילדים/ ריפוי בעיסוק לילדים (חלקן נסקרו במאמרו של אייל ציוני בכתב העת הישראלי לרפואת ילדים (Israeli journal of Pediatrics) גיליון פב' 2011 …).
אחת התגליות בהקשר הנוכחי, הינה הזיקה (הקשר הישיר והנסיבַּתי) שבין מנח פרונציה של כף הרגל אצל ילדים (קריסה של כף הרגל/ קריסה פנימה של כף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל/ צניחת קשת כף הרגל) לקשיי התנתקות מהקרקע ולעיתים גם קשיים בשיווי משקל ופוטנציאל משמעותי לפציעות שונות, בעיקר בגיל מבוגר יותר(*) החשיבות הקריטית של מערכת שיווי משקל ושל יכולת התנתקות מהקרקע (שיפור יכולת הניתור) להתפתחות מוטורית תקינה בגיל צעיר (והתרומה האדירה לשיפור קואורדינציה ולרכישת מיומנויות המאפשרות האצה ושימור של מרכיב ההתנתקות לאורך זמן…).
*חשוב מאוד: הפרדוקס הוא שאותו פוטנציאל משמעותי לפציעות (כדוגמת פציעה דלקתית בגיד אכילס/ achilles tendonitis או תהליך דלקתי היוצר הצטלקות בכף הרגל/ plantar fasciitis) עשוי לבוא לידי ביטוי ביתר שאת (בעיקר) אצל מבוגרים שבילדותם היו פעילים מבחינה גופנית ולא הפגינו כל קושי להתנתק מהקרקע או לשמור על שיווי משקל למרות קריסת כף הרגל פנימה! עוד תוכלו ללמוד בהמשך הדף שדווקא ילדים אלה אינם מופנים ל- אבחון מוטורי/ אבחון יציבה, בשל תחושת ה"עסקים כרגיל" (הכל בסדר/ התפקוד תקין) שהם משדרים בעזרת התנועות המפצות שלהם!
תגליות מדעיות נוספות בנושא פרונציה בקרסול, תמצאו גם בדף סקירת תגליות מדעיות כללית שלנו (בתחום המוטורי, אורטופדי וגם יציבתי).
אייל ציוני מדבר על פרונציה כף רגל, בהקשר טיפול בהשמנת יתר אצל ילדים/ השמנת יתר בילדים טיפול בתכנית "מהיום דיאטה", ערוץ 10 (ינואר 2017).
*אורTOPידע הוא סלוגן שכל הזכויות בו שייכות למוטוריקל!
ראו גם: סימן מסחר | סלוגן לעסק | סלוגן שירות | סלוגן לעסק דוגמאות | סלוגנים מנצחים | סלוגנים
סיבות נוספות לקשיים בהתנתקות מהקרקע/ ילד לא קופץ,..
- היפוטוניה היפוטוניה בילדים טונוס שרירים נמוך גמישות יתר אצל ילדים היפוטוניה וגמישות יתר מתח שריר נמוך מתח שרירים נמוך ו רפיון שרירים אצל ילדים.
- קואורדינציה שרירית (קואורדינציה מוטורית) לא נאותה (בכלל זה, תיאום ותזמון לקויים). ראו גם: קואורדינציה הגדרה
- ליקויים במערכת שיווי משקל – הקרקע כמקום יחיד בטוח (כך בלקות gravitational insecurity).
- מערכת תחושה עמוקה לקוייה.
- סיבות נוספות לרשותכם, בהמשך הדף.
ובחזרה לדיון בנושא פרונציה בכף הרגל אצל ילדים,
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים, גורם מרכזי ל- קשיים בהתנתקות מהקרקע ו- שיווי משקל נמוך.
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים (Pronated feet/ pes valgus) עלולה להגביל עד מאוד את יכולת ההתנתקות מהקרקע (בעת קפיצה, ריצה, דהרות, דילוגים וכיו"ב) ולעיתים אף את השמירה על שיווי משקל.
מה הקשר בין פרונציה של כף הרגל למצב בו ילד לא קופץ?
כאמור, תגלית מדעית חשובה ביותר שלנו מדברת על קשיים בהתנתקות מהקרקע עקב מנח לא תקין של הגפיים התחתונות, המתבטא במנח אלכסוני של גיד אכילס וקריסה פנימה (במפרק subtalar joint) של השפה הפנימית של כף הרגל/ פרונציה של כף הרגל/ פרונציה בקרסול (ראו תמונה לעיל). כלומר, כפות הרגליים 'שוקעות' פנימה (Pronated feet/ pes valgus) בשל רפיון/ גמישות רצועות (Ligaments /מעין חוטים המחברים בין העצמות, בעיקר רצועה הנקראת plantar calcaneocuboid ligament) וכן גמישות יתר ברגליים/ גמישות יתר במפרקים (joint hyperlaxity), דבר הגורר ביטול/ הפחתה של הפונקציה הביומכנית (החיונית כ"כ בכף הרגל) המכונה 'מנוף קשיח' ('rigid-lever'). הכוח האנכי בו מנסה הילד להשתמש לשם דחיפת הקרקע והתנתקות ממנה, נספג במפרקים ומתבזבז!
מן הסתם, בסיס היציבות של הגוף כולו מתחיל בכף הרגל. כל חיסרון ביומכני/ תשתית יציבתית לקויה/ בסיס רעוע יקשה על תפקוד הגוף בכל הקשור להתנתקות ויציבות!
חשוב להדגיש כי בעת הליכה או ריצה, פרונציה בכף הרגל (הענקנו לה את השם "פרונציה פונקציונלית") הינה דבר תקין וחיובי (בין היתר, לצורך בלימת/ ספיגת זעזועים והתאמת מפרקי כף הרגל למשטח עליו דורכים..והענקת כוח דוחף מאידך), אולם יתר פרונציה עשויה לגרום לעומסי יתר באיזור הפנימי של כף הרגל, הקרסול וכלפי מעלה, לבירכיים לאגן וגם לגו. פרונציה בכף הרגל שאינה מטופלת, עלולה לייצר פציעות אורטופדיות שונות עם הזמן, כדוגמת plantar fasciitis, או shin splint syndrome.
לידיעתכם, שיפור ניתור לגובה/ שיפור הניתור אצל ילדים במוטוריקל אינו מסתכם בהשגת יכולת קפיצה גבוהה יותר, אלא גם בתיקון מנחים אורטופדיים/ טיפול מדעי באותן בעיות אורטופדיות בכף הרגל/ בעיות אורטופדיות בקרסול המשליכות על יכולת הניתור, או בעיות אורטופדיות שעשויות להתפתח כתוצאה ישירה מהקושי לקפוץ!
פרונציה של כף הרגל נגרמת גם מחיסרון ביומכני של קבוצות השרירים בגפיים התחתונות. מבין קבוצות השרירים השונות המייצבות את מפרק subtalar joint (מצוי מתחת למפרק הקרסול) שני שרירים עיקריים (tibialis anterior ו- tibialis posterior) אחראים על מניעת יתר פרונציה בקרסול (נוסף על תפקוד חשוב של שרירים המעניקים תמיכה לקשת האורכית של כף הרגל, כדוגמת *Flexor hallucis longus). במצבים של גמישות יתר בילדים, נדרש טונוס שרירים/ עבודת שרירים מאומצת יותר כגורם מייצב (חלופי) של המפרקים. טונוס שרירים נמוך אצל ילדים מקשה עוד יותר על המלאכה וגורם לאותו חוסר יציבות הנראה במפרקים.
*ואם אנו עוסקים בנושא של התנתקות מהקרקע, אותו שריר חשוב, Flexor hallucis longus, נחשב לכוח החזק הדוחף אותנו קדימה בעת הליכה, ריצה וגם קפיצה. ספרינטרים (רצים מהירים למרחקים קצרים, כדוגמת 100 מ') מהדקים את הבוהן הגדולה שלהם לרצפה בקו הזינוק כדי להפיק את כוח הדחיפה המירבי (תועלת מירבית) מהשריר..
חשוב מאוד לכל הורה לדעת…
כיצד תדעו האם ילדכם מתנתק נכון מהקרקע? כיצד יבואו לידי ביטוי קפיצות על רגל אחת/ שתי רגליים אצל ילדים הסובלים מ- קריסת קרסול פנימה/ פרונציה של כף הרגל?
ילד הסובל מ- קריסת קשת כף רגל/ קשת נמוכה בכף הרגל, עשוי להציג אחד או כמה מהסימפטומים הבאים, בעת קפיצות במַקום*:
- קריסה פנימה של כף הרגל עשויה להסית את כף הרגל ואת הגוף כולו הצידה (מדיאלית) בעת קפיצה על רגל אחת במַקום. כלומר, הילד ינוע לכיוון השפה הפנימית של הרגל עליה קופץ (במילים אחרות, הילד עשוי לסיים סדרת קפיצות במַקום* על רגל ימין בתזוזה ו/או איבוד שיווי משקל לכיוון צד שמאל ולהיפך..),
*חשוב מאוד לבדוק את הקפיצות במַקום, ולא בהתקדמות! עמדת המוצא לביצוע המבדק הינה עמידה סטטית למשך 2-3 שניות על רגל אחת, מבלי להישען על רהיט או קיר…
- המומנט הפיזיקלי הסיבובי של הקרסול בעת כניסה לפרונציה, עשוי לעבור אל עצם השוק (tibia) ולגרום לסיבוב של הגוף כולו נגד כיוון השעון בניתור על רגל ימין, או לסיבוב עם כיוון השעון בעת ניתורים על רגל שמאל (*/ **)
- הילד יקשית את גופו הצידה, יסית את ראשו או כתפיו לכיוון השפה החיצונית של כף הרגל עימה הוא קופץ, לצורך איזון מומנטים פיזיקלי,
- 'התנתקות מדומה'- קפיצה על שתי הרגליים או רגל אחת ללא התנתקות אמיתית מהקרקע, אלא ניתוק/ הגבהת עקב מהרצפה ועלייה על כריות כפות הרגליים ו/או הבהונות בלבד!
- 'התנתקות חלקית'- חשוב לדעת, קפיצה נכונה מבחינה ביומכנית על שתי רגליים או על רגל אחת, אמורה לבוא לידי ביטוי במנח המכוּנה plantarflexion (פוינט) בקרסוליים (או בקרסול הרגל המנתרת) בעת שהילד התנתק ושוהה באוויר (בשיא הגובה). אצל ילדים בעלי קריסה של הקרסול/ קריסה של כף הרגל, נראה רגל הממריאה/ מתרוממת מהקרקע במצב מקביל לרצפה (או מצב ביניים, שאינו פוינט מובהק). לידיעתכם, גם מצבי ביניים, כדוגמת פוינט חלקי מחייבים טיפול!
*בעיה נוספת, חמורה יותר מבחינה ביומכנית, היא שני מומנטים פיזיקליים החלים בו-זמנית ובכיוונים הפוכים, על שני הקצוות (פרוקסימלי ודיסטלי) של עצם השוק (tibia), דבר המגביר את עומסי הפיתול והגזירה, עומסים בעלי פוטנציאל שלילי על השלד וגם גיד אכילס. הסבר מדעי מפורט בסוגייה זו לרשותכם בדף פרונציה בכף הרגל אצל ילדים.
**קיימת עדיין הנחת יסוד שגויה ב- פיזיותרפיה לילדים ו- ריפוי בעיסוק לילדים, לפיה ילד המסתובב בעת קפיצות על רגל אחת במַקום, עושה זאת בשל קושי בתכנון תנועה (פרקסיס תכנון תנועה). כאמור, רובם המוחלט של המקרים בהם הילד מסתובב אגב קפיצות, מקורם למעשה ב- קריסת קרסול/ פלטפוס ברגל (כף רגל שטוחה טיפול/ טיפול בפלטפוס).
***חשוב לצפות בילד המבצע ניתורים על רגל אחת, ברגליים יחפות!
שימו לב, לתפיסתנו גם ילד בעל יתר פרונציה בקרסול/ פרונציה מוגברת המצליח להתנתק מהקרקע (העומסים על המפרקים במהלך ריצה או קפיצות על רגל אחת עשויים להגיע לעד פי ארבעה עד חמישה ממשקל הגוף!), או ילד המצליח לשמור על שיווי משקל בעמידה על רגל אחת/ הליכה על קורה/ עלייה במדרגות וכדו', נעזר לשם כך בפיצוי מזיק כלשהו כדוגמת הטיית הגוף/ הכתפיים/ הראש לכיוון הנגדי אליו הגוף עומד לקרוס (לצורך 'איזון מומנטים' פיזיקלי) 'פיצוי' מזיק מאין כמוהו המגביר/ מנציח את מנח ה- פרונציה בכף הרגל ויוצר העמסה מוגברת על המפרקים והרצועות (הכלואים באותו מנח היפרפרונציה, אגב התמודדות עם עומס מוגבר…). אותו 'פיצוי' מגביר לאורך זמן גם את טווחי התנועה (גמישות יתר ברגליים).
פרונציה בכף הרגל עלולה להשליך גם על מנח היציבה של הבירכיים (תגובת שרשרת), וליצור דפוס יציבתי (יציבה לקויה) של רגלי איקס/ רגלי X (בשפה המקצועית: Genu-valgus) *או להיות פועל יוצא של מנח בירכיים לקוי (מוטיב הביצה והתרנגולת…) וכן, לגרום למנח כפות רגליים שטוחות/ כף רגל שטוחה/ פלטפוס…
רגלי X רגלי איקס רגלי איקס אצל ילדים (Genu valgum) אצל ילד בן 11 המטופל במוטוריקל. שימו לב למנח פרונציה בכף הרגל הנלווה (בקרסול).
חשיבות שיפור יכולת הניתור וחוסר מודעות בעייתי מאוד מצד הורים ואנשי מקצוע:
ברוב המקרים בהם קיימת פרונציה בכף הרגל והילד מתפקד באופן תקין לכאורה (מצליח להתנתק מהקרקע בצורה מסוימת ולשמור על שיווי משקל ע"י שימוש בתבניות תנועה שגויות לצורך פיצוי) ההורים אינם מודעים לכך שקיימת בעיה, בעוד שתפקודו היומיומי של הילד עלול להסב לעצמו נזקים אורטופדיים משמעותיים לטווח ארוך!
ילדים בעלי קושי בשיווי משקל, מנסים פעמים רבות לפצות על הקושי לשמר שיווי משקל ע"י ביצוע פעולות בבסיס רחב (הליכה בבסיס רחב/ ריצה בבסיס רחב וכו'). הפרדוקס הוא שעמידה בבסיס רחב מביאה את כף הרגל למצב פרונציה (מלאכותית) מוגברת! ביצוע פעולות הדורשות התנתקות בבסיס רחב, מקשה על הילד ויוצר העמסה נוספת על המפרקים!
עד כמה קפיצות בטרמפולינה עשויות לשפר את יכולת הניתור/ התנתקות מהקרקע? (רמז: הנזק הפוטנציאלי עולה על התועלת המועטה).
מעת לעת, מגיעים אלינו ילדים החווים קושי לקפוץ/ קשיי התנתקות מהקרקע, לאחר שנים בהן התנסו בקפיצה על טרמפולינה/ פארק טרמפולינות ועדיין קיים קושי לקפוץ!
ההסבר לכך פשוט למדי, קפיצה בטרמפולינה אינה מחייבת את הילד לעשות שימוש בשרירי הקרסול לצורך התנתקות. ניתן לקפוץ בקלות על טרמפולינה תוך שימוש בפשיטה של הברך (הפעלת שריר הארבע ראשי ירכי/ quadriceps femoris). הסברנו מוקדם יותר בדף שבמצבים של קריסת קרסול, הכוח האנכי בו מנסה הילד להשתמש לשם דחיפת הקרקע והתנתקות ממנה, נספג במפרקים ומתבזבז. כל אימת שהילד קופץ על טרמפולינה, האימפקט (עומסים) על אותם מפרקי כף הרגל (subtalar joint) הולך ומועצם, מבלי שהילד נתרם באופן כלשהו, כלומר מבלי שהשרירים יתחזקו ואף מעבר לכך, אותו עומס על המפרקים עלול לשחוק אותם עם הזמן ו/או לייצר פציעות כגון נקע בקרסול, כך שטרמפולינה אינה הפתרון המומלץ לטובת מצב בו ילד לא קופץ!
הזכרנו בכותרת הפסקה "תועלת מועטה" ובכן, במקרים מסוימים של ילדים שהסיבה לקשיים בקפיצה אצלם נעוצה במערכת הוסטיבולרית (ילדים שעבורם הקרקע מהווה מקום יחיד בטוח (gravitational insecurity), אותם ילדים עשויים להפיק תועלת משימוש בטרמפולינה, כל אימת שאינם סובלים בנוסף, מבעיה מכנית בכף הרגל (פרונציה של כף הרגל).
זיכרו: קושי בהתנתקות מהקרקע 'גורר' (תרתי משמע) סרבול משמעותי!
לידיעתכם, מצאנו גם קורלציה (מִתְאַם/ קשר) משמעותית בין מידת הקושי בשיווי משקל בילדים הסובלים מ- פרונציה בכף הרגל, לרמת הקושי להתנתק מהקרקע (קושי משמעותי בשיווי משקל? >> קושי לקפוץ לגובה), קורלציה דו כיוונית (באותם מקרים בהם הילד אינו נעזר בפיצוי ביומכני מזיק בניסיון לשמור על שיווי משקל…).
לפיכך, כשמשפרים במוטוריקל את יכולת ההתנתקות מהקרקע (שיפור יכולת הניתור/ לימוד קפיצה על רגל אחת), משיגים שיפור נלווה ומשמעותי גם בתפקודי שיווי משקל (רווח כפול)! לפי הנחת היסוד המדעית שלנו, ילדים בעלי פרונציה בכף הרגל המתנתקים מהקרקע תוך שימוש בתבניות תנועה נכונות, מגייסים (ומחזקים אגב כך..) שרירים כדוגמת Tibialis posterior, שרירים שיעניקו לילד גם סיוע ביומכני בשמירה על שיווי משקל!
*לידיעתכם (II), כבר לפני שנים רבות טענו בתוקף (את מה שידוע כיום..) כי רוב מצבי ה- פלטפוס בכפות הרגליים, הם בעצם מצב משני ל- פרונציה ברגל!! חשוב לציין כי המוטיב של כף רגל שטוחה/ כפות רגליים שטוחות הנלווה ל- פרונציית יתר (פרונציה מוגברת), ייראה רק במצב של נשיאת משקל (עמידה/ הליכה), בשל קריסת כף הרגל. במצב של ישיבה על כיסא מוגבה (עם רגליים באוויר, לדוג') לא נראה עדות ל- פלטפוס. (למעט מה שמוגדר כ- פלטפוס קשיח).
פרונציה בכף הרגל/ קריסת כף רגל ילדים/ בדיקת פרונציה: לאחר ביצוע בדיקת פרונציה/ פרונציה בדיקות, נציע לכם/ לילדכם גם כלי טיפול מקוריים ובלעדיים, שפותחו כחלק משיטת מוטוריקל לטובת שינוי תבניות תנועה, חיזוק שרירים לילדים תומכי יציבה ושינוי דפוס הליכה/ ריצה. כל אלה מאפשרים לילדים בעלי פרונציה בכף הרגל (גם פרונציה מוגברת ברמה משמעותית, כפי שינתן לראות בתמונה לעיל) לתקן את תבניות התנועה השגויות, לתקן את מנח המפרקים הלקוי, להתנתק סוף סוף מהקרקע באופן נכון ובריא ולרכוש מגוון מיומנויות מוטוריות ויציבתיות משמעותיות התלויות ביכולת התנתקות נאותה מהרצפה (כדוגמת, דהרות, דילוגים, קפיצה בחבל, ללכת נכון/ לרוץ נכון, קפיצה לגובה, ניתור לגובה בכדורסל, קפיצה לרוחק, קפיצה על רגל אחת, נוסף על תפקודי שיווי משקל משופרים**), זאת לצד שיפור קואורדינציה, כפועל יוצא של רכישת אותן מיומנויות (ראו גם תרשים בשורות הבאות!)… ראו גם: פרונציה ריצה.
תקבלו מאיתנו גם כלי עבודה מתקדמים לתרגול עצמי בבית (לטובת תיקון פרונציה), נוסף על המלצות כלליות (כדוגמת מעבר לנעליים מתאימות, עם שרוכים!). ילדכם לא קושר שרוכים באופן עצמאי? הסירו דאגה, אנו מלמדים את כל הילדים לקשור שרוכים בשיטה בלעדית ומהירה שפיתחנו גם לצורך לכך 🙂 לחצו: לימוד קשירת שרוכים.
**כאמור, במקרים רבים כל כך, שיפור שיווי משקל אצל ילדים בעלי פרונציה בכף הרגל, יתאפשר רק בעקבות טיפול בכלים ייחודיים (ספציפיים) שפותחו במוטוריקל לטובת פרונציה!!
◄ מדרסים לפרונציה, מדוע לא?
פעמים רבות אנו נשאלים על דעתנו (בעד ונגד) לגבי שימוש במדרסים, יעילות מדרסים לתמיכה/ מניעת קריסה של כף הרגל. לטעמנו, התרומה של מדרסים בהקשר הנוכחי הינה שלילית ומזיקה! דיברנו מוקדם יותר בדף על כך שפרונציה בכף הרגל במידה סבירה (טבענו עבורה את השם "פרונציה פונקציונלית") מהווה מרכיב תנועתי טבעי וחשוב עד מאוד הן מבחינה מוטורית (תנועתית-תפקודית), מבחינה יציבתית-אורטופדית, מבחינה אנרגטית ואף בריאותית (הפחתת עומסים ומניעת פציעות). שימוש במדרסים לעומת זאת יוצר הפחתה דרמטית של אותה פרונציה רצויה ואינו מותיר מקום לביטוי החיובי שלה!
הסבר נוסף להתנגדותנו הנחרצת למדרסים הוא שאותם מדרסים מחזיקים את כף הרגל במנח מתוקן באופן פסיבי. כך בעצם, הילד אינו נדרש להפעיל שרירים (וכן, מערכת פרופריוספטיבית/ מערכת תחושה עמוקה) לצורך התמודדות עם אותה קריסת קרסול, ומפתח במשך הזמן אטרופיה שרירית (סוג של ניוון שרירים, Use it or lose it). הדבר דומה ל- חגורת גב (clavicle brace) המיועדת למשוך את הכתפיים לאחור באופן פסיבי (לבעלי כתפיים שמוטות/ גב כפוף) ומבטלת בהינף יד (לחלוטין) את הגירוי הנחוץ כ"כ (גירוי קריטי) של כח הכובד שהינו הטריגר להפעלת השרירים היציבתיים (גורם חיובי שאמור היה לדאוג לחיזוק אותם שרירים), דבר המוביל להחמרה ניכרת במצב היציבה כאשר מסירים את החגורה.
יתרה, מדרסים מקשים מאוד על הילד להתנתק מהקרקע בעת ריצה/ קפיצה, הן בשל המשקל הנוסף לנעליים והן בשל הקשיחות היחסית שלהם. כמו כן, מדרסים דורשים השקעה כספית ניכרת והחלפה לעיתים תכופות (בתקופת הצמיחה של כפות הרגליים/ צמיחה לגובה..).
בעיה נוספת היא השחיקה המואצת של הנעליים (הכוחות הביומכניים שהגוף מפעיל שוחקים מהר מאוד את הנעליים, ומבטלים את ההשפעה של המדרסים, לו היתה כזו… כלומר, רכשתם מדרסים? הנעל נשחקה/ הסוליה פיתחה צורת טריז, והילד הולך כביכול ללא מדרסים!). נעל ריצה טובה, התומכת באופן יחסי בקשת האורכית של כף הרגל בעת פעילות אירובית, תעשה את העבודה היטב ותשאיר מקום לעבודת המערכת העצבית שרירית!
שימו לב, אנו אמנם מתנגדים למדרסים, אך ממליצים על נעליים התומכות באופן יחסי (ולא מוחלט) בקשתות כף הרגל. אם תגיעו אלינו, תקבלו מאיתנו המלצות ספציפיות יותר לנעליים מתאימות עם שרוכים!
ילדכם עדיין לא קושר שרוכים באופן עצמאי? הסירו דאגה, אנו מלמדים את כל הילדים/ נערים לקשור שרוכים בשיטה בלעדית ומהירה שפיתחנו גם לצורך לכך 🙂 לחצו: לימוד קשירת שרוכים.
קפיצה על רגל אחת אצל ילדים/ שיפור יכולת הניתור/ איך ללמד ילד לקפוץ על רגל אחת – סיבות נוספות לקשיי התנתקות מהקרקע:
- קושי בתכנון תנועה (praxis), אירגון הגוף וקושי ברצף תנועתי.
- סכמת גוף לא תקינה.
- תופעת הילד המסורבל ׀ סרבול מוטורי סרבול תנועתי כללי והפרדת תנועה נמוכה.
- היפרטוניה (טונוס שרירים גבוה אצל ילדים מתח שרירים גבוה מתח שריר גבוה טונוס שריר גבוה טונוס שרירים גבוה טיפול טיפול בהיפרטוניה) ו- קיצור גיד אכילס (נרכש) עקב הליכה על קצות האצבעות אצל ילדים כדפוס קבוע.
- עודף משקל (השמנת יתר אצל ילדים).
- שילוב בין מס' הפרעות, כדוגמת היפוטוניה בילדים (עם קריסת כף רגל ילדים) המשולבת עם השמנת יתר/ סרבול מוטורי, שילוב כזה עלול לייצר קושי ניכר לקפוץ על רגל אחת ואף על שתי רגליים!!
*ציינו מכלול גורמים, המובילים לקשיי התנתקות מהקרקע. לידיעתכם, שיטת מוטוריקל מעניקה מענה בלעדי וממוקד לקושי הספציפי ממנו הילד/ה הנער/ה סובלים (אבחון מוטורי / אבחון יציבה מסייעים לנו לאתר את מוקד/י הקושי). כך לדוגמא, טיפול בילד בעל כף רגל קורסת פנימה/ פלטפוס קשת נמוכה המתקשה בשל כך להתנתק מהקרקע, יהיה שונה במידה רבה מטיפול בילד אחר הסובל מ-קואורדינציה מוטורית לקויה או מזה של ילד בעל היפוטוניה. או היפרטוניה בילדים. ברור כעת כי הסוגיה "איך ללמד ילד לקפוץ" אינה דבר טריוויאלי הניתן לפיתרון מצד מדריך ספורט או מאמן כושר אישי לילדים ורק טיפול ממוקד ע"י מומחה למוטוריקה ויציבה/ אורטופדיה, ישיג תוצאות מהירות!
המטריה המוטורית* של מוטוריקל
במוטוריקל מעניקים לילדכם "מטריה מוטורית" (כלומר, יכולות מוטוריות גבוהות..) המגנה עליהם מפני שלל האתגרים המוטוריים-ספורטיביים-חברתיים הצפויים והבלתי צפויים של הילדות.
גשם/ מָטַר של אתגרים מוטוריים מלווה את תקופת הילדות בעידן המודרני; טורניר משחקי כדור שנחת על הילד/ה בהפתעה (כרעם ביום בהיר) במסיבת יום הולדת ספורט (דבר נפוץ מאוד כיום: יום הולדת ספורט אתגרי, יום הולדת ספורטיבית, מפעיל יום הולדת ספורט) או בהפסקה פעילה/ בקייטנה; טיול רכיבה על אופניים שאורגן ע"י ועד ההורים הכיתתי, טיפוס על חבלים במצוק במהלך טיול שנתי, משחק 'כיסאות מוזיקליים' בגן, תחרות ריצה בשיעור התעמלות (שיפור סגנון ריצה), תחרות קפיצות על רגל אחת/ קפיצה בחבל/ קפיצות בשק או תחרות הורדות ידיים ספונטנית בשעת ההפסקה.. ואיננו מדברים על תפקוד מוטורי יעיל הנחוץ כ"כ במצבי חירום, בכלל זה שיווי משקל, כוח שרירים (חיזוק שרירים לילדים | חיזוק חגורת כתפיים לילדים) זריזות, מהירות, התמצאות במרחב לילדים ו- קואורדינציה לילדים (כדוגמת יכולת קפיצה מעל מכשולים בעת סכנה) ועוד…
המטריה המוטורית שלנו מעניקה לילד ביטחון עצמי (שיפור ביטחון עצמי אצל ילדים), שקט ורוגע נפשי (חוסן נפשי) ומן הסתם, משפרת/ מעלה גם דימוי עצמי (פיתוח דימוי עצמי אצל ילדים) כשהילד/ה יודעים שהמטריה שלהם צמודה אליהם וניתנת לשימוש בכל רגע נתון! ("כל אתגר, בעזרת המטריה המוטורית נפתר!")
המטריה המוטורית של מוטוריקל המסייעת בהגשמת ילדוּת שקטה מדאגות ובכל עונות השנה 🙂
*המטריה המוטורית ® היא סלוגן שכל הזכויות בו שייכות למוטוריקל!
ראו גם: סימן מסחר | סלוגן לעסק | סלוגן שירות | סלוגן לעסק דוגמאות | סלוגנים מנצחים | סלוגנים טובים | סלוגנים בעברית.
ואם רציתם את כל המידע בקיצור?
שימו לב, אנו זמינים טלפונית בימים א'- ו', החל מ- 15:30 בצהריים לערך (אייל ציוני טלפון 054-4466848).
להזכירכם, אתר מוטוריקל הנוכחי במתכונתו החדשה עדיין בשלבי הקמה! להגעה אל כל המידע (מעל 100 דפים) בקרו באתר הישן.
ילד לא קופץ/ לא מצליח לקפוץ/ לימוד קפיצה על רגל אחת/ שיפור קפיצה לילדים, חזרה לראש הדף.