דיספרקסיה מוטורית טיפול בדיספרקסיה אצל ילדים, דיספרקסיה אוטיזם, דיספרקסיה אבחון

מוטוריקה, יציבה, אורטופדיה והשמנת-יתר ילדים, נוער ומבוגרים

דיספרקסיה מוטורית טיפול בדיספרקסיה אצל ילדים, מאמר DCD הקשר דיספרקסיה אוטיזם, דיספרקסיה אבחון ע"י מומחה דיספרקסיה וכן טיפול חדשני בשיטת מוטוריקל וגם פרקסיס תכנון תנועה אצל ילדים, ההבדל בין אפרקסיה דיספרקסיה.

דיספרקסיה מוטורית התפתחותית/ סרבול מוטורי התפתחותי (DCD) הגדרה, שכיחות>>

מספר גובר והולך של ילדים מופנים כיום לטיפול בשל מה שמוגדר דיספרקסיה מוטורית/ הפרעת קואורדינציה מוטורית התפתחותית (DCD/ Developmental coordination disorder). ההפרעה, שזכתה במשך ארבעת העשורים האחרונים להגדרות שונות, כדוגמת "הילד המסורבל" "תסמונת הילד המסורבל", "דיספרקסיה התפתחותית", "דיספונקציה תפיסתית- מוטורית" ו- "חולשה גופנית" מתוארת לפי ה- DSM- V כהפרעה בולטת בהתפתחות הקואורדינציה המוטורית/ הפרעה התפתחותית בקואורדינציה ומותנית בקריטריונים הבאים (הגדרה dsm5):

א.   רכישה וביצוע של מיומנויות הדורשות קואורדינציה מוטורית נמוכות ביחס לגיל הכרונולוגי ולהתנסות המוטורית של הילד. הסרבול של הילד בא לידי ביטוי ב- הפלת חפצים או ב- היתקלות בחפצים, ב- איטיות וחוסר דיוק בביצוע מיומנויות מוטוריות כדוגמת תפיסת חפצים, גזירה וכתיבה.

ב.   החסך המוטורי מפריע באופן משמעותי לפעילויות היומיומיות, כדוגמת רחצה ואכילה ומשפיע באופן שלילי על ההישגים האקדמיים, וכן על פעילות פנאי ומשחק.

ג.   תחילת הסימפטומים היא בילדות המוקדמת. לא ניתן להסביר את החסך המוטורי בלקות אינטלקטואלית או חסך בראייה וגם אין קשר לבעיה נוירולוגית כגון שיתוק מוחין או מחלות שרירים.

דיספרקסיה (dyspraxia) פירוש – דיספונקציה במערכת העצבים המרכזית, עקב כשל בארגון של הקלט הסנסורי, דבר הפוגע ביכולת התכנון המוטורי (Praxis)* בעיקר במצבי תנועה דינמיים (כאשר הילד תלוי בפעולתו בגורמים משתנים, כדוגמת תנועת כדור משתנה במגרש בעת משחק כדורגל, בה בעת שהילד בעצמו והשחקנים האחרים אף הם בתנועה).

*תכנון תנועה אצל ילדים/ מבוגרים (praxis)- היכולת הנלמדת לתכנן, לארגן ולבצע רצף של תנועות מתואמות, כדי להתמודד עם פעולה חדשה ולא מוכרת. לתכנון תנועה דרושה סכמת גוף* תקינה, בד בבד עם קוגניציה (חשיבה).

פרקסיס תכנון תנועה אצל ילדים (praxis) זה למעשה שפת התקשורת שלנו עם המרחב הפיזי, כשם ששפה דבורה (ורבלית) היא אמצעי תקשורת בין בני אדם. פרקסיס בלתי תקין או בלתי יעיל, עלול לייצר קושי בתפעול חפצים, קושי בהתנהלות המרחבית ו- סרבול מוטורי לכל דבר ועניין.

תנוּעַתֶנוּ ותנועוֹתינו היומיומיות בכללותן, מתרחשות בתוך וביחס למרחב הסובב אותנו. ילד המתקשה ב- תפיסה חזותית מרחבית/ תפיסה ויזו מרחבית, יתקשה לתכנן את תנועתו ולתפקד בתוך הסביבה הפיזית (התארגנות הגוף במרחב)! כך לדוגמא, ילד המפגין חוסר יעילות תנועתית ובוחר בדרך הארוכה (מסלול ארוך) בעת שמנסה למצוא את דרכו אל מתקן ספציפי בגן המשחקים.

*סכמת גוף היא מעין 'מפה' של הגוף כפי שמצטיירת במוח (מושג קרוב ל- דימוי גוף), ומהווה בסיס לתפקודו היעיל. סכמת גוף אינה מושג סטטי, אלא תהליך דינמי/ משתנה, נלמד/ נרכש ומתעצב כל העת, בעיקר בתקופות של צמיחה מהירה לגובה (ילדות/ גיל ההתבגרות) וכן היריון וזקנה (בעת שמיקום מרכז הכובד שלנו משתנה) ותתפלאו, אפילו בעקבות טיפול תמים לעקירת שן* או לאחר גיבוס אחת הרגליים עקב נפילה ושבירת עצם הירך ויכולנו למנות דוגמאות רבות נוספות לשינויים פתאומיים או כאלה המתהווים/ מתפתחים בגוף ומהווים טריגר לעדכון של סכמת הגוף. מידע נוסף אודות סכמת גוף בדף מוטוריקה גסה באתרנו הישן.

*לאחר עקירת שן, סכמת הגוף חייבת להתעדכן, כדי שנוכל לתכנן את אברי הפה (בעיקר לשון) לצורך לעיסה יעילה.

דיספרקסיה אבחון: אבחון דיספרקסיה במוטוריקל הינו חלק מ- אבחון dcd (אבחון סרבול מוטורי | אבחון מוטורי) ומבוסס הן על תצפית קלינית, במהלכה מתבקש הילד להתמודד עם מגוון התנסויות מוטוריות מותאמות גיל והן על שאלון הורים מפורט. הדבר מאפשר לנו להתאים את כלי הטיפול באופן מדויק לצרכים הספציפיים של ילדכם. כשתבקרו בדף סרבול מוטורי (וגם בהמשך הדף הנוכחי) תוכלו ללמוד שסרבול מוטורי או דיספרקסיה מוטורית הן הפרעות הטרוגניות! ראו גם: דיספרקסיה טיפול.

ואם תהיתם בשאלת ההבדל בין אפרקסיה דיספרקסיה, ובכן ככל שמדובר על דיספרקסיה ורבלית, או קושי בתכנון אברי ההיגוי לצורך הפקת צלילים, אזי אפרקסיה מתארת מצב קשה יותר, בו יכולת הדיבור נפגעת בצורה משמעותית, דבר המקשה מאוד על הדיבור ויוצר עיכוב שפתי. 

שכיחות הלוקים ב-דיספרקסיה מוטורית DCD באוכלוסיה היא 6% בקרב ילדי בית-הספר, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב שכבות סוציו אקונומיות חלשות; היחס בין בנים לבנות נע בין 1:4 ל- 1:7 ולפי הספרות, הילד המסורבל משתייך לקבוצה הטרוגנית (אין ילד "מסורבל טיפוסי" אחד) אשר הפרעתם נקשרת לבעיות כמעט בכל מיומנות סנסורית (תחושתית) או מוטורית. הלוקים בה נבדלים זה מזה בקשיים המוטוריים הגסים או העדינים, וכן בשילוב (קומורבידיות) עם הפרעות נוספות, כגון הפרעת קשב וריכוז (עם/ בלי היפראקטיביות), קשיי שפה ו לקויות למידה, כולל לקויות למידה לא מילוליות (NLD).

שונות רבה קיימת בביטויי הפרעת דיספרקסיה מוטורית DCD; אלה תלויים במקור ההפרעה, בחומרת הפגיעה ובהשפעות הסביבתיות. ניתן לראות הפרעות ב- מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה או בשתיהן, אשר יתבטאו בקושי לבצע פעולות יומיומיות כגון דילוגים, קפיצות (ילד שלא קופץ | ילד לא קופץ), כדרור כדוררכיבה על אופניים ופעילות על מתקנים בגן המשחקים. הקושי יכול להתבטא גם בתפקודים יומיים כגון אכילה בסכין ומזלג, לבישה ורחצה. ילדים בעלי דיספרקסיה מוטורית DCD מועדים לתאונות בהתנהלותם הגופנית, נתקלים בחפצים ומועדים (ילד נופל | ילד נופל הרבה | נפילות אצל ילדים | נפילות מרובות אצל ילדים) יותר מבני גילם הבריאים. ילדים אלה חווים קושי ב- למידה מוטורית ובביצוע מטלות מוטוריות, שלעיתים נחשבות קריטיות להצלחה בחיים היומיומיים.

השפעתה של ההפרעה ניכרת גם בפעילויות אקדמיות בחוסר ארגון, בקשיים בכתיבה, בקריאה או בחשבון. ארגון הבריאות העולמי תיאר בשנת 2001 הפרעה בשלוש רמות: 1. הפרעה במבנה או תפקוד הגוף (לקויות); 2. תנועות גוף או פעילויות (מגבלה בפעילות) ו-3. מעורבות בסיטואציות חיים יומיות (מגבלות השתתפות).

ולפני שנמשיך עם המאמר, ברוכים הבאים לאתר מוטוריקל המחודש! אנו בעיצומו של תהליך להעברת כ- 120 דפים מאתרנו הישן. תוכלו למצוא בדפים השונים וגם בתפריט, קישורים למבחר דפים שטרם הועברו מאתרנו הישן.

מדוע איננו מחוברים לוואטסאפ??

תוהים מדוע איננו מחוברים לוואטסאפ? ההסבר לכך פשוט: לתפיסתנו, כל פעולה של הקלדה ממושכת בסמארטפון נחשבת להרסנית במיוחד ל- יציבה ולעמוד השדרה! מגיעים אלינו במשך השנים מטופלים רבים (נערים/ אנשי הייטק) בעלי יציבה לקויה/ יציבה לא נכונה, עם סימפטומים קשים של כאבי צוואר/ כאבי צוואר וכתפיים על רקע שימוש (אפילו סביר) באפליקציות המבוססות על העברת מסרים בהקלדה. מוזמנים להיכנס לדף קיפוזיס טיפול/ טיפול בקיפוזיס ולגלות מידע חשוב נוסף!

הגעתם ישירות לדף הנוכחי בעקבות חיפוש דיספרקסיה מוטורית/ תכנון תנועה אצל ילדים? לקבלת תמונה מלאה בנושא סרבול מוטורי ו- שיפור קואורדינציה ראו ראשית דף סרבול מוטורי התפתחותי: דף התמצאות וריכוז נושאים ('תוכן עניינים')

*באתרנו הישן, נכון לכרגע!

המשך מאמר דיספרקסיה >>>

דיספרקסיה מוטורית/ סרבול מוטורי התפתחותי – אטיולוגיה (מקור להפרעה/ רקע) ותת-קבוצות:

מחקרים אפידמיולוגיים מצאו שב- 10% מהמקרים, המקור להפרעה הינו אידיופטי (ניזון ממקור לא ידוע) בשליש מהמקרים תורשתי, בשליש מתרחש סביב הלידה ובשאר המקרים, תוצר של מספר גורמים. נמצא קשר בין משקל לידה נמוך, מתחת ל- 1500 גרם, להפרעת סרבול מוטורי בגיל 5 שנים. מחקר נוסף מצא קשר בין משקל לידה נמוך לקשיים ב- מוטוריקה עדינה וקשיים ויזו מוטוריים (הקשר בין הראייה לתנועה). בהקשר זה דווח על אי דיוק בהערכת גודל אובייקט, במיקום אובייקט בחלל, באינטגרציה ויזו- מוטורית ובמיקוד ראייה. מחקרים נוספים שחיפשו את המכניזם להופעת דיספרקסיה מוטורית DCD, מצאו עדויות לאבנורמליות במנגנוני יציבה וכן חסכים במיומנויות מוטוריות עדינות. בעיות מוטוריות אצל ילדים יוחסו לקשיים בתחום המוטורי, התחושתי וגם- אינטגרציה סנסומוטורית לקויה. עבודות נוספות על אוכלוסיה זו מצאו קשיים בתחושה עמוקה (מידע שמגיע מהמפרקים, מהגידים והשרירים, אודות מנח המפרקים בחלל, מידת המאמץ של השרירים ועוד) ובמיפוי מידע ראייתי- תחושתי (ראו: ויסות חושי | ויסות חושי ילדים | ויסות חושי טיפול| ויסות חושי ילדים טיפול | טיפול בויסות חושי ילדים | ויסות חושי אצל ילדים). אחרים דווחו על קשיים בהוצאה לפועל של תנועות, בשל הקושי התפיסתי וקושי בתזמון ובכוח של כיווץ השרירים הן במטלות ריתמיות והן במטלות מבודדות. ממצאים אלה מציעים כי דיספרקסיה מוטורית DCD הינה הפרעה כללית, המשפיעה על התנועה והתפיסה כאחד.

כאמור, ילדים המאובחנים כבעלי סרבול מוטורי הינם קבוצה הטרוגנית ומחקרים רבים הציעו כי קיימות תת-קבוצות בתוך ההפרעה. מספר מחקרים נערכו כדי לאתר תת-קבוצות של הפרעת DCD. למרות השוני וחוסר ההתאמה בממצאי המחקרים השונים (בין היתר, בשל השונות הרבה בין הילדים ושיעור התחלואה המשולבת הגבוה), אותרה תת-קבוצה אחת משותפת למחקרים שונים, תת- קבוצה המאופיינת בקשיים מערכתיים בכל המדידות הסנסו-מוטוריות (הוצע כי תת- קבוצה זו משקפת 'דיספונקציה תפיסתית כללית'). עם זאת, נראה כי יש צורך במחקרים נוספים בהם ייבחנו תת-קבוצות כפונקציה של פרופיל מוטורי (חסך מוטורי) שונה ומחקרים שבהם ייבחן הקשר בין תחלואה משולבת (קומורבידיות) ושיוך לתת-קבוצה מסוימת.

דיספרקסיה מוטורית/ סרבול מוטורי התפתחותי- תחלואה משולבת ("קומורבידיות")

מחקרים רבים בחנו את הקשר בין סרבול מוטוריהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADD/ ADHD), לקויות למידה ואוטיזם. נמצא כי הפרעות התפתחותיות שכיחות כדוגמת הפרעות קשב וריכוזלקויות קריאה, לקות שפתית ספציפית (SLI) וכן אוטיזם, קיימות בשכיחות גבוהה בקומורבידיות (במשולב) עם דיספרקסיה מוטורית DCD, למרות שלגבי אוטיזם (ASD), על אף הקשיים המתוארים במחקרים בנוגע לתכנון תנועה ו- סרבול מוטורי נלווה, לא ניתנת בהכרח אבחנה פורמלית לדיספרקסיה מוטורית. במספר מחקרים נמצאה חפיפה משמעותית (של עד כ- 50%) בין DCD ו- ADHD וחפיפה של 56% בין DCD ללקויות למידה (כדוגמת קשיי קריאה והבנת הנקרא בגיל 10). בשל המצאות שכיחות גבוהה של תחלואה משולבת במחקרים, יש עניין מחודש במושג הישן (משנות ה- 70' של המאה הקודמת) של "Minimal Brain Dysfunction" ("היזק מוחי מזערי"). המושג מאחד מספר בעיות התפתחותיות הנחשבות כבעלות זיקה לדיספונקציה מוחית (כגון הפרעות קשב וריכוזלקויות למידה וסרבול מוטורי). 

ממצא נוסף המרמז על הפרעה כללית/ מערכתית התגלה בסדרת מחקרים שנערכה בשנות השמונים של המאה הקודמת. קבוצת חוקרים שוודית הציעה קומורבידיות בתחומי קשב, שליטה מוטורית ותפיסה (כינתה את מכלול החסכים בשם DAMP deficit in attention, motor control and perception). הגדרה מוצעת אחרת להימצאות מספר בעיות התפתחותיות, זכתה לקיצור ABD (atypical brain development) ומשקפת קשיים התנהגותיים, אקדמיים ורגשיים.

דיספרקסיה מוטורית/ סרבול מוטורי התפתחותי- פרוגנוזה

בעשור האחרון גובר העניין בספרות המחקרית בפרוגנוזה (צפי עתידי/ מה יהיה מצבו בעתיד) של הילד המסורבל. בעוד שחלק מהילדים 'יוצאים' מהגדרת ההפרעה, עם או ללא התערבות, רבים ממשיכים להפגין יכולות מוטוריות דלות בתקופת ההתבגרות ובגיל מתקדם יותר. סביר להניח כי הילדים הסובלים מסימפטומים חמורים יותר, יישארו מסורבלים במידה זו או אחרת בהגיעם לגיל מבוגר יותר. פרוגנוזה שלילית מתוארת ביכולת המוטורית, ברמה הקוגניטיבית, במצב חברתי וברמה התעסוקתית. נמצא לאחרונה כי ילדים אלה נמצאים בדרגת סיכון גבוהה לפתח לקויות משניות מעצם הימנעותם מהשתתפות בפעילות גופנית.

השתתפות אקטיבית במשחק ובפעילויות גיל הילדות חשובה להתפתחות בריאה של הילד, במדדים של בריאות כללית, הערכה עצמית והסתגלות חברתית. הצלחה במטלות מוטוריות בגיל צעיר היא מדד מנבא להתפתחות תקינה. מחקרים תיארו הפחתה בהשתתפות בפעילות קבוצתית של ילדים בעלי סרבול מוטורי, המובילה לבידוד חברתי וכן, תחושת מסוגלות ו- הערכה עצמית נמוכה. אלה מובילים לבעיות רגשיות-פסיכיאטריות (כגון דיכאון, הפרעות חרדה והתנהגות) וקשיים חברתיים. נמצא אף שילדים בגיל שש בעלי בעיות מוטוריות, מופנמים וחרדתיים יותר מקבוצת הביקורת ללא בעיות מוטוריות. מחקרי אורך מצאו כי ילדים בעלי סרבול מוטורי היו פחות בוגרים, פחות חברותיים ופסיביים בהשוואה לבני גילם. דיווחי מורים מראים שהחסכים בקואורדינציה המוטורית, מובילים לקשיים בחינוך גופני, בכתיבה, בשימוש בציוד בחדרי מדעים ואומנות ובנוסף, יוצרים בעיות סוציו-רגשיות. מחקר אורך שבדק ילדים עם תחלואה משולבת של דיספרקסיה מוטורית DCD ו- ADHD, מצא פער משמעותי בגיל 22 בין קבוצה זו לקבוצת הביקורת במצב סוציאלי, רמת השכלה ועוד. מחצית מהמתבגרים שהוגדרו DAMP, סבלו מהפרעות פסיכיאטריות או הפרעות אישיות, כולל הפרעת אישיות אנטי-חברתית, שימוש באלכוהול ועבריינות. דיווחים נוספים מתארים סימפטומים סומטיים מגיל הילדות כדוגמת כאב כללי, כאבי בטן/ ראש, עייפות, חולשה וסחרחורות. מחקרים נוספים מצאו הפחתה במנת משכל ורבלית (מילולית) וביצועית, פער בביצועים האקדמיים וקשיים מוטוריים ספציפיים כדוגמת תזמון ורצף נמוכים, זמן תגובה ארוך, כתיבה מרושלת ואף קואורדינציה נמוכה היוצרת קשיים בנהיגה ברכב. מבוגרים דירגו עצמם בשאלונים כבעלי יכולת מוטורית נמוכה מחבריהם, וכבעלי קושי בביצוע משימות פשוטות.

סרבול מוטורי התפתחותי/ דיספרקסיה מוטורית טיפול: צרכים מיוחדים בלמידה מוטורית והתאמת ההתערבות הטיפולית

אם בעבר, ההתערבות הטיפולית בילדים בעלי דיספרקסיה התפתחותית/ DCD כוונה לתיקון החסכים מהם סבל הילד, בניסיון לשפר את יכולות עיבוד המידע (מידע ויזואלי, ותחושה עמוקה) או שיפור של מרכיבי התנועה בביצוע המוטורי הנדרש (שיווי משקל לילדים, כוח וכו'). דרך התערבות זאת כונתה “Bottom-up” בשל הניסיון לשפר את 'אבני היסוד' של המיומנויות. ההנחה היתה ששיפור במרכיבים המוטוריים- תפיסתיים של המשימה יניב שיפור בביצוע המשימה עצמה. כמה שיטות טיפול מסוג זה עדיין מיושמות בטיפול בילדים כיום, למרות שיעילותן נמצאה נמוכה.

תיאוריות עכשוויות העוסקות ב למידה מוטורית בהקשר של ילדי DCD, מציעות שטיפול המתמקד בגורמים משניים, מניעתיים כגון חיזוק שרירים לילדים עשוי להיות יעיל יותר. חיזוק שרירים עשוי לעודד את הילד להשתתף בפעילויות היומיום ובכך, לגרום לו לצאת נשכר מעצם הפעילות הגופנית עצמה. ההתערבות צריכה להיעשות בקונטקסט שבו נתון הילד, ולהיות בעלת משמעות לילד עצמו. שיטות טיפול עכשוויות, משקפות עמדה זו ומדגישות את הרכישה של מיומנויות יומיומיות ספציפיות, להבדיל מהתמקדות במרכיבי המיומנויות, ומכונות גם שיטות התערבות “Top-down”. בכדי להתאים לילד שיטת התערבות אידיאלית, על המטפל לשקול את הקשיים ב למידה מוטורית המשקפים במיוחד ילדים בעלי DCD. נראה כי ילדים אלה נמצאים בשלב מאוד מוקדם של למידה, תנועותיהם מגושמות ולא מדויקות. הם 'נותרים' פרק זמן ארוך יותר בשלב למידה ראשוני זה, ביחס לבני גילם, לעיתים לא מסוגלים לאתר ולתקן את תבניות התנועה השגויות שלהם. יש להם קושי בלמידת מיומנויות חדשות, ובעיקר מיומנויות הנרכשות באמצעות הוראה, כגון כתיבה, נגינה בפסנתר או רכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר. קשייהם באים לידי ביטוי במיוחד במיומנויות הדורשות דיוק, תיאום עין-יד וכן, בקרה וקשב מתמידים.

[הערת ביניים: קראו התייחסות ביקורתית לגישות עכשוויות אלו (המופיעות במאמר הנוכחי), והגישה החדשנית והשונה בשיטת מוטוריקל, גישה בעלת רציונל מדעי סדור לטיפול בסרבול מוטורי/ דיספרקסיה התפתחותית, בקישורים הבאים: 1. טיפול בסרבול מוטורי בגישה מדעית, בלעדית ומובילה במוטוריקל או ב- 2. מאמר מאת אייל ציוני: הצגת שיטת מוטוריקל- מאמר בגיליון פב' 2011 של כתב העת הישראלי לרפואת ילדים (Israeli journal of Pediatrics) ]  

המשך המאמר:

מתוקף הקשיים שנסקרו בנוגע לילדים בעלי דיספרקסיה מוטורית, יש ללוות ילדים אלה בעת לימוד מיומנויות ספורט ולספק להם משוב מתמיד, כולל רמזים מילוליים ותחושתיים ולאפשר להם התנסות מרובה, בעלת חזרות רבות. לילדים אלה קושי בהעברה (transfer) של יכולת ממיומנות אחת, למיומנות קרובה ובהכללה של מיומנויות מוטוריות שנלמדו (ביצוע פעילויות מוטוריות בהקשר או מצב שונה) ולכן התרגול עימם צריך להיעשות במגוון מצבים (settings) ובסביבה משתנה וכל מיומנות נרכשת צריכה לשמש כמרכיב ברכישת מיומנות חדשה, דבר המסייע בהכללה והעברה של מיומנויות! יש לילדים קושי לנתח את דרישות המטלה, ולפענח רמזים תחושתיים-מוטוריים מהסביבה.

ילדים בעלי דיספרקסיה מוטורית נוטים שלא להשתמש במידע/ משוב מהביצוע שלהם כדי להיערך לפעולות הבאות אותן עליהם לבצע וחווים קושי להתאים עצמם לדרישות תלויות מצב. בשל כך, תרגול מגוון רחב של משימות תנועה משפר את התפיסה המוטורית, אשר במספר עבודות צוינה כקריטית ל למידה מוטורית. קושי נוסף נקשר להתאמה יציבתית. אצל ילדים תקינים, תבניות התנועה וההתאמה היציבתית הנבחרת בכל פעילות, היא עקבית ומכוונת ספציפית למאפייני/ דרישות המטלה. ילדים בריאים מראים התאמות יציבתיות כבר ממחצית השנה הראשונה לחיים. לעומת זאת, ילדים בעלי DCD, בוחרים תבנית תנועה שונה ולא עקבית (ומן הסתם, לא בהכרח יעילה) בכל פעילות. הכוונת הילד לתבנית תנועה נכונה, תוך הדגשת התועלת במנח המסוים, תיצור הפנמה טובה יותר ו'אימוץ' מנח גוף ספציפי מותאם על פי דרישות המטלה. עבודות עדכניות רבות תומכות בעובדה שטיפול אשר מתמקד בלימוד מיומנויות אשר הילד מעוניין לרכוש והמהוות בחירה שלו, יעודד אותו להשקיע את המאמץ הנדרש להשגתן וכן, יאפשר לו השתתפות פעילה, יצירת קשרים חברתיים ותחושת מסוגלות.  

סיכום

יש חשיבות להתערבות טיפולית בילדים בעלי דיספרקסיה מוטורית/ דיספרקסיה התפתחותית/ סרבול מוטורי התפתחותי/ הפרעת DCD, בשל הקשיים המשמעותיים המלווים את הילדים האלה בחיי היומיום, ובנוסף, בשל מספר העדויות מתוך מחקרי האורך המייחסות הפרעות משניות בגיל בוגר יותר, כגון הפרעות בלמידה וקשיים בתחום החברתי. למרות הידע שנצבר עד כה אודות הפרעת דיספרקסיה מוטורית/ סרבול מוטורי DCD, הורים ומטפלים רבים עדיין טועים בהניחם כי בעייתם של הילדים הינה זמנית וחולפת, וכי אלה צפויים לשפר את יכולותיהם במשך החיים ללא כל התערבות, ו"לגדול" מתוך הקשיים המוטוריים אותם הם חווים.

 

שימו לב, אנו מציעים את הכלים המתקדמים מסוגם בעולם כיום לטובת טיפול בסרבול מוטורי | סרבול מוטורי | דיספרקסיה טיפול. מוזמנים להיכנס לדפים השונים וללמוד יותר על הרציונל המדעי החדש שאנו מציעים ועל המגוון הרחב של כלי הטיפול!

ביבליוגרפיה (רשימת מקורות)

תמי ישר. השפעת הטיפול הפיזיותרפי על הדיוק והזריזות בילדים בני 5-6 שנים הסובלים מ- Developmental coordination disorder. עבודת גמר לתואר מוסמך בפיזיותרפיה באוניברסיטת ת"א.

נילי ויסרברג. יעילות טיפול פיזיותרפיה ילדים הלוקים בשילוב של הפרעת קשב עם/ בלי היפראקטיביות (ADHD) והפרעת קואורדינציה התפתחותית (DCD). עבודת גמר לתואר מוסמך ב- פיזיותרפיה לילדים באוניברסיטת ת"א.

(Editorial)Developmental coordination disorder: Mechanisms, measurement and management. Hum Mov Sci. 2003; 22: 407-411.

.Dewey D, Kaplan, BJ, Crawford, SG & Wilson, BN. Developmental coordination disorder: Associated problems in attention, learning, and psychosocial adjustment. Hum Mov Sci. 2002; 21: 905-918.

Dziuk et al.. Dyspraxia in autism: Association with motor, social, and communicative deficits. Developmental Medicine and Child Neurology. 2007

Mandich AD, Polatajko HJ & Rodger S. Rites of passage: Understanding participation of children with developmental coordination disorder.Hum Mov Sci.2003; 22: 583-595.

Miller LT, Polatajko HJ, Missiuna C, Mandich AD & Macnab JJ. A pilot trial of a cognitive treatment for children with developmental coordination disorder.Hum Mov Sci.2001; 20: 183-210.

Missiuna C, Rivard L, & Bartlett D. Exploring assessment tools and the target of intervention for children with Developmental coordination disorder.Phys & Occup Ther in Ped.2006; 26: 71-89.

Polatajko HJ, Macnab JJ, Anstett B, Malloy-Miller T, Murphy, K & Noh, S. A clinical trial of the process oriented treatment approach for children with DCD.Dev Med Child Neurol.1995; 37: 310-319.

Schomaker MM, Hijlkema JM, Kalveboer FA. Physiotherapy for clumsy children: An evaluation study.Dev Med Child Neurol.1994; 36: 143-155.

Visser J. DCD: A Review of research on subtypes and comorbidities.Hum Mov Sci.2003; 22: 479-493.

Wright HC & Sugden DA. A two step procedure for the identification of children with Developmental co-ordination disorder in Singapore.Dev Med Child Neurol.1996; 38: 1099-1105.

למה לא השקענו יותר בעיצוב האתר?

 קהל היעד אליו פונה האתר הוא אנשים המחפשים טיפול מקצועי, מדעי ומוביל לילדיהם (או לעצמם) אחת ולתמיד!

איננו מטפלים ב- דיספרקסיה מוטורית באמצעות עיצוב גרפי, אנו מטפלים באמצעות כלים, בעזרת כלי טיפול המתקדמים מסוגם בעולם!

מטרת האתר אינה להרשים את הגולש באמצעים ויזואליים, אלא להציג דבר אותנטי (אמיתי) ולהביא מידע משמעותי וחיוני, מידע שעשוי לחולל שינוי משמעותי בחיים של בנו/ בתו/ חייו האישיים! שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) הינה שיטת טיפול בעלת תוכן אמיתי/ רציונל מדעי ברור (כשתבקרו בדפים השונים תבינו למה כוונתנו…). בזכות כך, רכשה את מעמדה המוביל בתחום התפתחות הילד… כך שלשמחתנו, העיצוב (במקרה שלנו) פחות רלוונטי… (ברוח הביטוי: 'אל תסתכלו בקנקן, אלא במה שבתוכו').

עם זאת, אנו שואפים תמיד ליצור סדר טוב יותר בכמויות המידע המשמעותיות, לטובת נוחות, נגישות ויעילות!

 

אתר מוטוריקל לשרותכם כבר 18 שנים (2006-2024)!

 מוטוריקל –  הרבה מעבר ל- פיזיותרפיה לילדים/ ריפוי בעיסוק לילדים או ספורט טיפולי לילדים/ התעמלות טיפולית לילדים!


המטריה המוטורית* של מוטוריקל

במוטוריקל מעניקים לילדכם "מטריה מוטורית" (כלומר, יכולות מוטוריות גבוהות..) המגנה עליהם מפני שלל האתגרים המוטוריים-ספורטיביים-חברתיים הצפויים והבלתי צפויים של הילדות.

גשם/ מָטַר של אתגרים מוטוריים מלווה את תקופת הילדות בעידן המודרני; טורניר משחקי כדור שנחת על הילד/ה בהפתעה (כרעם ביום בהיר) במסיבת יום הולדת ספורט (דבר נפוץ מאוד כיום: יום הולדת ספורט אתגרי, יום הולדת ספורטיבית, מפעיל יום הולדת ספורט) או בהפסקה פעילה/ בקייטנה; טיול רכיבה על אופניים שאורגן ע"י ועד ההורים הכיתתי, טיפוס על חבלים במצוק במהלך טיול שנתי, משחק 'כיסאות מוזיקליים' בגן, תחרות ריצה בשיעור התעמלות (שיפור סגנון ריצה) או תחרות הורדות ידיים ספונטנית בשעת ההפסקה.. ואיננו מדברים על תפקוד מוטורי יעיל הנחוץ כ"כ במצבי חירום, בכלל זה התמצאות במרחב לילדים, שיווי משקל, כוח שרירים (חיזוק שרירים לילדים/ חיזוק חגורת כתפיים לילדים) זריזות, מהירות, קואורדינציה לילדים ועוד…

המטריה המוטורית שלנו מעניקה לילד ביטחון עצמי (שיפור ביטחון עצמי אצל ילדים), שקט ורוגע נפשי (חוסן נפשי) ומן הסתם, משפרת/ מעלה גם דימוי עצמי (שיפור דימוי עצמי אצל ילדים) כשהילד/ה יודעים שהמטריה שלהם צמודה אליהם וניתנת לשימוש בכל רגע נתון! ("כל אתגר, בעזרת המטריה המוטורית נפתר!").

המטריה המוטורית של מוטוריקל המסייעת בהגשמת ילדוּת שקטה מדאגות ובכל עונות השנה 🙂

*המטריה המוטורית ® היא סלוגן שכל הזכויות בו שייכות למוטוריקל!

ראו גם: סימן מסחר | סלוגן לעסק | סלוגן שירות | סלוגן לעסק דוגמאות | סלוגנים מנצחים | סלוגנים טובים | סלוגנים בעברית

דיספרקסיה מוטורית DCD- חזרה לראש הדף