שיפור קואורדינציה בנהיגה

מוטוריקה, יציבה, אורטופדיה והשמנת-יתר ילדים, נוער ומבוגרים

לא מצליח לעבור טסט ומחפש עזרה/ קושי לעבור טסט/ קושי בלימודי נהיגה/ בשיעורי נהיגה/ קשיי קואורדינציה בנהיגה? שיפור קואורדינציה בנהיגה, שיפור לימוד נהיגה בשיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) המדעית.

לומד/ת נהיגה וחווה קושי בשיעורי נהיגה? קושי בלימודי נהיגה/ לא מצליח לעבור טסט ומחפש/ת עזרה? סובל/ת מקשיי קואורדינציהסרבול תנועתיסרבול מוטורי מבוגרים? רוצה להשיג שיפור קואורדינציה בנהיגה לטובת מעבר טסט מהיר וקבלת הרישיון המיוחל? שיפור קואורדינציה בנהיגה בשיטתנו, יסייע לכם בתפקוד הקואורדינטיבי מול ההגה, יפחית את מידת המתח והחרדה ויעניק לכם שקט נפשי!

לא מצליח לעבור טסט? קואורדינציה בנהיגה/ שיפור קואורדינציה ללימוד נהיגה>>

אז הבן/ הבת או אתם התחלתם בשעה טובה ללמוד נהיגה וחווים קשיים בשיעורי נהיגה, עם קצב התקדמות איטי גם לאחר מספר לא מבוטל של שיעורים? לא מצליחים לעבור טסט? מורה הנהיגה המליץ לכם על שיפור קואורדינציה בנהיגה? שימו לב, אינכם לבד. אחוז לא מבוטל באוכלוסיה מתקשה לעבור טסט ולהשיג רישיון נהיגה עקב קשיי קואורדינציה בנהיגה! לידיעתכם, קואורדינציה בנהיגה מורכבת הן מ- קואורדינציה כללית והן מקואורדינציה ספציפית.

אז מה הקשר בין יכולות מוטוריות ונהיגה? עד כמה קואורדינציה מעורבת בנהיגה? מה ההשלכות של קשיי קואורדינציה על תפקוד בנהיגה וקושי לעבור טסט (לא מצליח לעבור טסט)? על שאלות אלה ואחרות ניתן מענה בדף הבא. קריאה מעניינת ומועילה!

שיפור קואורדינציה בנהיגה גם זה מוטוריקל
לא מצליח לעבור טסט? שיפור קואורדינציה בנהיגה בשיטתנו, עשוי להפוך את שיעורי הנהיגה שלכם לחוייה נעימה ונטולת חרדות 🙂

מי אנחנו? מהי שיטת 'Adaptive-Load'?

שיטת מוטוריקל ('Adaptive-Load') הינה 'סטארט-אפ' ישראלי בפיזיותרפיה¹, שיטת טיפול חדשנית ו-'פורצת-דרך' הנצמדת לדיסיפלינות מדעיות שונות (אנטומיה, קינזיולוגיה, ביומכניקה, פיסיקה ועוד..) שפותחה במהלך שני העשורים האחרונים לטובת סרבול מוטורי/ קשיי קואורדינציה (dcd) וכמובן, גם ספציפית לטובת קשיי קואורדינציה בנהיגה/ שיפור קואורדינציה בנהיגה, זאת נוסף על ספקטרום רחב של בעיות מוטוריותאורטופדיות ו- יציבה לקויה. שיטת הטיפול שלנו מביאה לעולם חדשנות מדעית עניפה בכל אחד מתחומי התמחותנו וספציפית, רציונל מדעי חדש ו'פורץ-דרך' לטובת טיפול בסרבול מוטורי/ שיפור קואורדינציה נוסף על מבחר עצום של כלי טיפול מקוריים, יצירתיים וחדשניים.

שיטתנו נכנסה בין היתר לאקדמיה ולכתב העת הישראלי לרפואת ילדים ((Israeli journal of Pediatrics). 

¹אייל ציוני, מפתח שיטת הטיפול ומומחה למוטוריקה ויציבה/ אורטופדיה, מגיע מתחום שנקרא 'רפואת-ספורט', עם התמחות ספציפית במוטוריקה ויציבה (3 שנות התמחות) באגף לרפואת ספורט, המכללה האקדמית בוינגייט, נוסף על לימודי קינזיולוגיה ופתוקינזיולוגיה² בחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה והתפתחות הילד בביה"ס לרפואה, אוניברסיטת ת"א (לימודי המשך ברפואה). רקע אקדמי ומקצועי מלא לרשותכם בדף אייל ציוני- כרטיס ביקור מדעי.

²קינזיולוגיה ופתוקינזיולוגיה – תורת התנועה ולקויות/ פתולוגיות בשלד ורקמות החיבור בהיבטים מוטוריים, יציבתיים וגם אורטופדיים.

אייל צבר ניסיון קליני של מעל 20 שנה בטיפול בסרבול מוטורי וכעשור בעבודה עם נערים ומבוגרים המתקשים בלימוד נהיגה ומעבר טסט (לא מצליח לעבור טסט) בשל קשיי קואורדינציה בנהיגה, עם פיתוח מתמיד ויישום קליני של מעל 4,500 (!) כלי טיפול מדעיים וחדשניים בכל תחומי התמחותו (מאות רבות מתוכם פותחו לטובת סרבול מוטורי!) וכאמור, מאחורי כלי הטיפול חדשנות מדעית עניפה, כלומר רציונל מדעי חדש ותפיסות טיפול חדשניות!

נוסף על העיסוק הקליני, מרצה אייל על שיטתו לפורומים רפואיים שונים (השתלמויות פיזיותרפיה | השתלמויות ריפוי בעיסוק) נוסף על הרצאת ארגונומיה ויציבה לחברות הייטק, ארגונים, מוסדות ממשלתיים ועוד.

ולאור התעניינות רבה מצד גורמים בחו"ל, בכלל זה משפחות המגיעות אלינו עם ילדיהן מעת לעת לטיפול (בעיקר מצפון אמריקה) בכוונתנו להתחיל בעתיד הקרוב בהעברת ידע לחו"ל (ארה"ב כיעד ראשון) ולהפוך את שיטת 'Adaptive-Load' לבינלאומית.

לא מצליחים לעבור טסט ומחפשים עזרה? נשמח להציע גם לכם/ לילדכם את הכלים המתקדמים מסוגם בעולם, כמענה ל- קשיי קואורדינציה בנהיגה/ סרבול מוטורי.

ואגב:

1. ברוכים הבאים לאתרנו המחודשמוזמנים ליהנות מהתוכן המדעי העשיר, גם בהקשר שיפור קואורדינציה בנהיגה/ קושי במעבר טסט.

 אנו שוקדים בימים אלה על העלאה של כ- 120 דפים במגוון נושאים מאתר מוטוריקל הישן!

 

מדוע איננו מחוברים לוואטסאפ??

2. תוהים מדוע איננו מחוברים לוואטסאפ? ההסבר לכך פשוט: לתפיסתנו, כל פעולה של הקלדה ממושכת בסמארטפון נחשבת להרסנית במיוחד ל- יציבה ולעמוד השדרה! מגיעים אלינו במשך השנים מטופלים רבים (נערים/ אנשי הייטק) בעלי יציבה לקויהיציבה לא נכונה, עם סימפטומים קשים של כאבי צווארכאבי צוואר וכתפיים על רקע שימוש (אפילו סביר) באפליקציות המבוססות על העברת מסרים בהקלדה. מוזמנים להיכנס לדף קיפוזיס טיפולטיפול בקיפוזיס ולגלות מידע חשוב נוסף!

 

ואפרופו וואטסאפ, רוצים לדעת איך לשבת נכון מול מחשב או כיצד להשתמש בצורה בריאה בשאר הגאדג'טים? (סמארטפון, טאבלט..) מידע יקר ערך ממתין לכם בדף: ישיבה נכונה מחשבארגונומיה ישיבה נכונה (ישיבה ממושכת מול מסך | ישיבה נכונה מול שולחן מחשב | ישיבה נכונה במשרד | ארגונומיה מחשב | ישיבה מול מחשב צוואר | ישיבה נכונה מול המחשב | מיקום מסך מחשב | איך לבחור כיסא מחשבאיך לבחור כסא מחשבבחירת כסא מחשב | הרצאת ארגונומיה).

מאיצים את לימוד הנהיגה שלכם

ובחזרה לענייננו, נהיגה ברכב, בדומה למיומנויות פרוצדורליות* רבות אחרות, דורשת בשלבים הראשונים לאחר רכישתה משאבי קשב וריכוז רבים יחסית. רק התנסות (תרגול) ו"שעות הגה" (במקרים מסוימים גם "חודשי הגה" או "שנות הגה") הופכים בהדרגה את מיומנות הנהיגה לפעולה אוטומטית, כזו המאפשרת לנו  להיות פנויים אגב הנהיגה גם לשיחה עם נוסע היושב לצידנו ברכב, להאזין לתכנית אקטואליה ברדיו/ למוסיקה או לשוחח בטלפון הנייד.

באופן זהה לרכישת מיומנויות ספורט ותנועה כלליות, ישנם אנשים הרוכשים את השליטה במכלול הפעולות הנדרשות בנהיגה באופן מהיר וחלק יחסית, אחרים לעומתם, נדרשים לעבור 'כברת דרך' ארוכה יותר (תרתי משמע) כדי להרגיש בטוחים על ההגה. מה הסיבה להבדלים בין נהגים שונים ומדוע אצל רבים כ"כ, נהיגה ברכב אינה פעולה טריוויאלית כלל?

*נהיגה ברכב מבחינה מדעית נחשבת למיומנות "פרוצדורלית", כלומר מיומנות המאופיינת בחזרה על רצפי תנועות (לא בהכרח רצפי תנועות דומים/ קבועים) ודורשת 'קבועי זמן' בכדי להפוך לאוטומטית, דבר המכונה בשפה המדעית "קונסולידציה" (consolidation) כלומר, גיבוש לזיכרון לטווח ארוך.

למידע נוסף, ראו דף למידה מוטורית (באתרנו השן)..

קואורדינציה בנהיגה, מרכיבי קואורדינציה עיקריים הרלוונטיים לנהיגה ברכב >>

לא נחדש לכם אם נאמר שנהיגה ברכב עבור הנהג החדש אינה פעולה מוטורית פשוטה. הזכרנו בשורות הקודמות שקואורדינציה בנהיגה מורכבת מ- קואורדינציה כללית ו- קואורדינציה ספציפית. אם כן, אותה קואורדינציה ספציפית כוללת את המרכיבים העיקריים הבאים (הדברים לא נכתבו בהכרח בסדר חשיבותם וכוללים התייחסות הן לגיר רגיל ולגיר אוטומטי)

  • הפרדת תנועה ידיים ורגליים: הרגליים שולטות על דוושת הגז, ברקס וקלאץ'/ מצמד (בגיר אוטומטי רגל אחת שולטת על הגז והברקס) בעוד שהידיים שולטות בתפקוד שונה/ תבניות תנועה שונות לחלוטין בהגה, הילוכים, ידיות וכפתורים..

  • הפרדת תנועות ידיים זו מזו: יד אחת שולטת בהגה בעת שהיד השנייה נדרשת לפרקים לבצע פעולות שונות (תפעול הילוכים, איתות, החלפת אור דרך באורות גבוהים, הפעלת מגבים, שימוש בצופר וכיו"ב)..

  • הפרדת תנועה רגליים זו מזו, רגל אחת לוחצת על הברקס והגז, השנייה על הקלאץ' (כולל ויסות כוח דיפרנציאלי).

  • הפרדת תנועות ראש מרגליים וכן ראש מידיים: בעת הטיית הראש/ הפניית המבט לכיוון מראות הצד או לשמשה האחורית בעת מעבר נתיב או ביצוע חנייה ברוורסהידיים והרגליים אמורות להמשיך לתפקד באופן בלתי תלותי זו מזו ולא להסית חלילה את ההגה באופן לא רצוני/ בלתי נשלט (כתוצאה מחוסר הפרדת תנועה בעת הטיית הראש הצידה..) או שהרגל תוסט (תזוז) ממקומה ותלחץ חלילה על דוושת הגז במקום על הברקס…

  • תיאום (קואורדינציה) ותזמון תנועה מדויק (timing) בין תנועת היד והרגל, כך לדוג' העברת הילוך רק בעת/ לאחר לחיצה על הקלאץ,

  • תיאום (קואורדינציה) בין שתי הידיים ותכנון כוח, בעת סיבוב ההגה בפניות חדות, כדוגמת 'פניית פרסה'…

  • יכולת חציית קו אמצע תקינה (crossing midline). לא, איננו מתכוונים לחציית קו הפרדה בכביש, חציית קו אמצע מבטאת קואורדינציה ברמה גבוהה יותר המאפשרת ליד ספציפית לבצע פעולות, באופן מיומן ומדויק, מעבר לקו האמצע של הגוף (קו דמיוני, החוצה את הגוף לשני חצאים סימטריים). הדבר חשוב בנהיגה לטובת שליטה בהגה בפניות חדות (ובמיוחד בעת ביצוע 'פניית פרסה'), הסתת יד אל הסמארטפון, מֵעֵבֶר ליד השנייה המוסיפה לאחוז ולתפעל את ההגה, או אפילו פעולות שאינן קשורות לנהיגה, אך משליכות על הריכוז בנהיגה כדוגמת גירוד ביד, בפנים או בצוואר או גירוש/ מעיכת יתוש היושב לנו בדיוק על אמת אחת הידיים האוחזות בהגה ומוצץ את דמנו בעת נסיעה בכביש מהיר. אם נתקשה בחציית קו אמצע, או שלא נפריד את תנועות הידיים זו מזו, אותה פעולת גירוד או הרחקת היתוש המציק עלולה לגרום לתאונה קשה (הנעת יד שמאל לעבר יד ימין לדוגמא, עלולה לגרור הסתת ההגה ע"י יד ימין ימינה וסטייה מהירה מהנתיב)!

  • ויסות כוח רגליים על הדוושות: עצירה הדרגתית ומבוקרת, או עצירה פתאומית בעת הצורך, כמו כן, האצה מבוקרת (דוושת ברקס ודוושת הגז) נוסף על שחרור מבוקר בעת ביצוע "זינוק בעלייה" (דוושת הקלאץ'),

  • ויסות כוח ידיים על תנועת ההגה, תפעול ההילוכים, וינקרים (איתות), צופר ועוד,

  • תקינות תפקוד מערכת תחושה עמוקה בידיים, לצורך אוטומטיזציה בתנועה בתפעול ההילוכים (מבלי צורך ללוות את תנועת היד במבט, דבר שעלול לגרור חוסר שימת לב לכביש וסטייה מהנתיב/ לתאונה),

  • תקינות תפקוד מערכת תחושה עמוקה של הרגליים- שלא נתבלבל חלילה ונלחץ על דוושת הגז כשיש צורך בתגובה מהירה/ בלימת פתע ולחיצה על הברקס! מקרים רבים לאורך השנים של תאונות דרכים טרגיות שנגרמו עקב קואורדינציה מוטורית לקויה של הרגליים או חוסר ריכוז! ("התכוונתי ללחוץ על הברקס בכל הכוח ומה שזכור לי זה שבטעות לחצתי על הגז…הרכב האיץ, ואז…")

  • יציבות שרירית מפרקית* (muscle co-contraction) לצורך שמירה על נתיב, למניעת איבוד שליטה פתאומי על ההגה בעת נהיגה בכביש פתוח עם רוחות צד חזקות או בכביש משובש/ דרך עפר (ראו הסבר נרחב בהמשך).

  • דיוק בתנועה (ויסות תנועה) בסיבוב מדויק של ההגה ע"פ תנאי הדרך (לדוג'),

  • מהירות תגובה ותזמון תנועה: כך לדוגמא, "זמן בלימה" מורכב ממשך/ זמן התגובה של הנהג ומשך/ זמן הבלימה. ככל שמהירות התגובה של הנהג תשתפר, כך הבלימה תהיה מהירה יותר ותימנע תאונה! בהקשר זה, מרכיב חשוב של יכולת חיזוי וציפייה (Anticipation/ Feed forward) אמור לסייע לנהג לחזות מצבי סיכון ולהיערך להם בהתאם. למה כוונתנו? במהלך נהיגה בכביש עירוני דו-סטרי, רכב נוסף מתקדם לכיווננו מצד ימין בכביש אחר המתחבר אל הכביש בו אנו נעים (צומת T לא מרומזר) ומבצע פנייה שמאלה, אל הנתיב הנגדי בכביש בו אנו נעים. עלינו להעריך (אומדן מרחקהתמצאות במרחב) האם עלינו להאט, באיזה תזמון ובאיזו מידה, כדי לאפשר לרכב החוצה את נתיב הנסיעה שלנו להספיק לעבור מבלי שנתנגש בו. לאומדן המרחק ויכולת החיזוי במקרה זה, תפקיד ממש קריטי במניעת תאונה 

דוגמא נוספת, בהתייחס לתמרור לעיל: אנו נוסעים על כביש מהיר בנתיב הימני, נתיב נוסף מצד ימין מתמזג לפתע עם הנתיב שלנו (מחלף המתחבר לכביש/ לנתיב שלנו). למרות שזכות הקדימה היא שלנו, עלינו לקבל החלטה מהירה האם נכון להאיץ לפני שרכב העולה בדיוק לנתיב (מצד ימין לנו) ישתלב אל הנתיב מאחורינו, או שמא לא נספיק ועדיף אפילו להאט/ להוריד את הרגל מדוושת הגז, כדי לאפשר לו לעלות על הנתיב בצורה בטוחה לפנינו. הדבר מצריך מאיתנו ביצוע קלקולציה (חישוב) מהירה של מהירותו היחסית של הרכב מימיננו, ביחס למרחק שעליו לעבור עד להתמזגות הכביש וכמובן, ביחס למהירות שלנו באותו רגע נתון. אותו מרכיב חשוב של יכולת המכונה "חיזוי וציפייה" (Anticipation/ Feed forward) משחק תפקיד קריטי בקבלת החלטה נכונה בפרקי זמן של שניות בודדות ולעיתים אף בשברירי שנייה, הדבר תלוי כמובן במהירות הנסיעה שלנו, כמה מוקדם הבחנו ברכב המשתלב מצד ימין, מהירותו של הרכב מצד ימין וכדו'…

  • קואורדינציה עין ידכך לדוגמא, הושטת יד מהירה ומדויקת אל כפתורים ואביזרים שונים ברכב, כדוגמת תריס פתח יציאת האוויר מהמזגן (ותפעול שלהם)בכוונה לא הזכרנו ידית הילוכים, ידיות איתות, צופר וכדו', מפני שפעולות הכרחיות ותכופות (תדירות) אלה אמורות להסתמך דווקא על מע' תחושה עמוקה (ראו לעיל) ולא על הראייה.

  • התמצאות במרחבהתארגנות במרחב (אומדן מרחק*, תפיסת עומק*, תפיסה חזותיתתפיסה חזותית מרחביתתפיסה מרחביתתפיסה מרחבית שיפוראבחנת דמות מרקעהבחנת דמות מרקע) ועוד ועוד… כך לדוגמא, יכולת הבחנת דמות מרקע מאפשרת לנו להבחין בהולך רגל החוצה את הכביש בסביבה הכוללת גירויים ויזואליים/ מסיחים רבים או צל "זז"/ לא קבוע (של עצים הנעים ברוח) וכדו'..

  • תפקוד גלגלי העיניים, בכלל זה מיקוד מבט מהיר, שדה ראייה תקין ויכולת מעקב עיניים תקינה, חשוב מאוד בשימת לב לילד/ חתול המתפרץ לפתע לכביש, מצד ימין, בעוד הפוקוס שלנו בדיוק היה לעבר הרמזור ממלונו או לרכב בנתיב השמאלי הסמוך שסטה מנתיבו והתקרב אלינו בצורה יתרה..

  • קואורדינציה לטובת תפעול תקלות בדרך, השכיחה ביותר היא החלפת גלגל במקרה של תקר בצמיג (פנצ'ר).

*הזכרנו קודם את המושג "יציבות שרירית מפרקית" (muscle co-contraction) בהקשר של שמירה על נתיב, למניעת איבוד שליטה פתאומי על ההגה בעת נהיגה בכביש פתוח עם רוחות צד חזקות או בכביש משובש/ דרך עפר…

אם כן, 'יציבות שרירית מפרקית' (muscle co-contraction) מבטאת את הקשר שבין מע' השרירים והשלד והיא הפונקציה שמשרתים השרירים בייצוב השלד, בדומה למיתרים המעגנים תורן/ עמוד גבוה באופן אנכי ויציב. כל מיתר (כבל) מושך את התורן לכיוון שונה וסך כל הכוחות ('מומנטים') שהמיתרים מייצרים כל אחד לכיוונו ('שקול הכוחות') מייצב את התורן איתן על מקומו, כנגד הרוח וכוחות חיצוניים אחרים. באופן דומה פועלים השרירים בגוף, דבר המאפשר תפקוד יומיומי תקיןכמעט בכל פעולה שאנו מבצעים! בנהיגה ברכב, נדרשת יציבות שרירית מפרקית טובה הן לצורך שמירה על הנתיב ומניעת סטייה, בעת נהיגה בכביש פתוח (עם רוחות צד פתאומיות) למניעת חוסר שליטה בהגה וסטייה פתאומית מהנתיב אל השוליים או אל מעקה ההפרדה וגרימת תאונה קשה. דוגמא נוספת לחשיבות יציבות שרירית מפרקית בנהיגה, היא נסיעה בכביש משובש או בדרך עפר (חשוב מאוד לשמור על הגה יציב). במוטוריקל שורה של תרגילים ייחודיים ומובילים גם להקניית יכולת זו!

הגדרה נוספת, מדעית יותר, ליציבות שרירית-מפרקית:

מפרקים בגוף יכולים להימצא בשני מצבים שונים:

א. מצב "close packed", מצב יציב יותר בו המשטחים המפרקיים מתהדקים/ "נלחצים" האחד ביחס לשני וקיים מקסימום מגע ביניהם, כך שלא ניתן להפריד בין העצמות. נוסף על ההתאמה היחסית במנח השלדי (עצם ביחס לעצם) גם המעטפת המפרקית (קפסולה) ורקמות החיבור "נועלות" את המפרק במצב זה ומעניקות יציבות גבוהה!

ב. מצב "loose packed", בו מנח המשטחים המפרקיים אינו תואם זה את זה, המעטפת (קפסולה) המפרקית ורקמות החיבור רפויות, דבר המאפשר תנועה.

במצב "loose packed", בשל התנועתיות הבאה "על חשבון" היציבות (מכיוון שאותם גורמים מייצבים פסיביים/ סטטיים אינם יעילים) האחריות ליציבות המפרקית מוטלת על השרירים. חשוב לציין כי כל תנועה במפרקים, כוללת מעברים חוזרים ונשנים ממצבי "close packed" ל- "loose packed", כלומר מיציבות גבוהה לחוסר יציבות ולכן, נדרשת עבודה יעילה של השרירים לטובת היעילות התנועתית (דיוק, שימוש בעוצמת הכוח הנכונה ועוד..) גורמים קריטיים בשליטה בהגה/ קואורדינציה יעילה בנהיגה!

  • התעייפתם מלקרוא? לא ממש סיימנו, אך נחסוך מכם את ההמשך 🙂 וכפי שהבנתם, בניגוד למה שמקובל לעיתים לחשוב, קואורדינציה בנהיגה? לא דבר טריוויאלי בכלל. מכאן כמובן, צץ אותו קושי בלימודי נהיגה/ קושי בשיעורי נהיגה! אל דאגה, בדיוק לשם כך אנו כאן 🙂
שיפור קואורדינציה בנהיגה? מוטוריקה זה מוטוריקל !

לא מצליח לעבור טסט? הידע המדעי שלנו ישרת אתכם היטב בהשגת שיפור קואורדינציה בנהיגה ומעבר טסט מהיר!

חשיבות יכולת הפרדת תנועה אצל האוחזים בהגה>>

אדם בעל קושי בהפרדת תנועה הנוהג ברגע נתון ברכבו, עלול לסכן עצמו באופן דרמטי כל אימת שיסית יד אחת מההגה לטובת התעסקות רגעית עם חפץ כדוגמת תיק המונח במושב שלצידו, גם אם עיניו כל העת על הכביש! הושטת היד ותפעול רגעי של חפץ לצידו של הנהג, עלולה להסתיים בהסתה לא רצונית של ההגה (over flow) סטייה מנתיב הנסיעה ותאונת דרכים חלילה! נדגיש שע"פ החוק, חל איסור גורף על עזיבת ההגה ותפעול חפצים בעת הנהיגה, אבל מי מאיתנו לא חטא פעם בחייו, בהיסח הדעת ובאופן לא מכוון ושלח ידו אל שקית מצרכים שנרכשה בסופר, או לעבר בקבוק משקה שהונח על רצפת הרכב בצד הסמוך לנהג וכמעט נפל ונשפך בעת עצירה או ביצוע פנייה חדה. בניגוד ל– חוסר הפרדת תנועה אצל ילדים המסתיים בעוגמת נפש/ מבוכה או תאונות יומיומיות קלות, חוסר הפרדת תנועה אצל מבוגרים הנוהגים ברכב, עלול ממש להמיט אסון!

*חוסר הפרדת תנועה עשוי מן הסתם להקשות גם על לימוד נהיגה ולעכב את מעבר הטסט באופן דרמטי!

פתאום זה קל… מוטוריקל 


*דוגמא מוחשית נוספת ושכיחה ביותר לחשיבות קואורדינציה בנהיגה:

אתם עוצרים את הרכב ברחוב חד סטרי וצר במיוחד ורוצים לחנות ברוורס בצד ימין של הכביש. באותו רגע ישנם רכבים חונים גם בצד שמאל. אתם מסובבים את ההגה ימינה ומתחילים בנסיעה איטית לאחור. כל הריכוז שלכם מופנה לאחור אל המרווח שבין שני הרכבים בצד ימין של הכביש בו אתם אמורים לחנות. לפתע, מורה הנהיגה/ הטסטר בולם אתכם בפתאומיות ומסב את תשומת לבכם לכם שבעוד רגע קט אתם עלולים להתנגש עם החזית השמאלית של הרכב שלכם באחד הרכבים החונים בצד שמאל של הכביש. במקרה זה, הטעות שהנהג או הנהגת ביצעו, היתה חוסר תפיסה/ הבנה מרחבית, לפיה בעת נסיעה לאחור ימינה (ההגה פונה ימינה), חזית הרכב מוסתת שמאלה (בשל הזווית של גלגלי הרכב הקדמיים). גם נסיעת רוורס/ תמרון/ יציאה מחניית רכבים מקבילים בחניון של קניון או בניין משרדים בעוד שההגה פונה לאחד הצדדים, עלולה לגרום להתנגשות ברכב/ עמוד/ קיר שלצדכם. דוגמא זו היא אחת מיני רבות לחשיבות שיפור קואורדינציה בנהיגה. במוטוריקל עושים זאת באופן הכי מקצועי עם ניסיון עתיר שנים!

התנסות ברכיבה על אופניים בכביש, עשויה לסייע במעבר טסט וקבלת רישון נהיגה.
התנסות ברכיבה על אופנים בכביש לטובת שיפור התמצאות במרחב בנהיגה ברכב

לא מצליח לעבור טסט? לידיעתכם, לימוד רכיבה על אופניים למבוגרים במוטוריקל עשוי אף הוא לסייע במעבר טסט והשגת הרישיון. מה הקשר? אז ככה, התנסות ברכיבה על אופניים בשבילי אופניים וכמובן ברכיבה בכביש*, תסייע לכם הן בהשתלבות בתנועה בעת נהיגה ברכב, בשיפור אומדן מרחק, יכולת חיזוי, בהבנת כללי התנועה, שימת לב לפרטים (כמו יציאת כלי רכב מחניות בתים), במהירות תגובה בעת בלימה ועוד ועוד. שיפור קואורדינציה בנהיגה במוטוריקל, יחד עם לימוד רכיבה על אופניים/ התנסות ברכיבה על אופניים, תשרת אתכם היטב בהשגת הרישיון המיוחל!

לימוד רכיבה על אופניים במוטוריקל נעשה אף הוא באופן מדעי, אנו עוסקים בכך כבר מעל 20 שנה, עם ניסיון לימוד של אלפי תלמידים!

*חשוב לציין כי רכיבה על אופניים בכביש כרוכה בסיכון רב ולמען הסר ספק, אנו במוטוריקל מסירים מעצמנו כל אחריות בנוגע לתאונות ו/או חבלות שעלולות להיגרם לכם עקב רכיבה בכביש.

לימוד רכיבה על אופניים למבוגרים במוטוריקל, עשוי לסייע לכם בשיעורי הנהיגה ומעבר טסט מהיר. מרכיבים כדוגמת התמצאות במרחב (אומדן מרחק, חיזוי, הבנת יחסים במרחב ועוד) עשויים לסייע לכם בהשתלבות בתנועה ונהיגה בטוחה!
לימוד רכיבה על אופניים למבוגרים במוטוריקל, עשוי לסייע לכם בשיעורי הנהיגה ומעבר טסט מהיר. מרכיבים כדוגמת התמצאות במרחב (אומדן מרחק, חיזוי, הבנת יחסים במרחב ועוד) עשויים לסייע לכם בהשתלבות יעילה בתנועה ונהיגה בטוחה!

שיפור קואורדינציה בנהיגה/ ללימוד נהיגה במוטוריקל, נעשה בדגש על הצרכים הפונקציונליים בנהיגה ועל הקשיים הספציפיים של הנהג/ת. כאמור, שיפור קואורדינציה בנהיגה מהווה במקרים רבים זרז משמעותי למעבר טסט והשגה מהירה של רישיון הנהיגה!

הפרעות קשב וריכוז ולימוד נהיגה >>

נדחק מעט לשוליים, אך חשוב מאוד להזכיר שהפרעות קשב וריכוז (המתועדות בספרות המחקרית בקורלציה משמעותית של 50% עם הפרעת סרבול מוטורי dcd) עלולות להוות מכשול משמעותי בשיעורי הנהיגה ולעכב את מעבר הטסט.

הידעתם?  רבים מהמגיעים אלינו לטובת שיפור קואורדינציה בנהיגה, אינם מודעים לכך שישנה ברקע גם הפרעת קשב וריכוז, בעלת מרכיב של מוסחות, דבר המצריך/ מחייב לעיתים שילוב של טיפול תרופתי, כדי להימנע מהשלכות על לימוד הנהיגה ולאפשר כמובן נהיגה בטוחה לאחר השגת הרישיון המיוחל!

עם זאת, חשוב להדגיש שאותו טיפול תרופתי לא יעניק מענה לקושי בקואורדינציה בנהיגה, ככל שקיים כזה.

עניין טכני קצר לפני שנמשיך…

  למה לא השקענו יותר בעיצוב האתר?

קהל היעד אליו פונה האתר הוא אנשים המתקשים בשיעורי נהיגה ומעבר טסט ומחפשים אחר שיפור קואורדינציה בנהיגה, מקצועי ומדעי לילדיהם (או לעצמם).  איננו מעניקים שיפור קואורדינציה בנהיגה באמצעות עיצוב גרפי, אנו עושים זאת באמצעות כלים, בעזרת כלי טיפול/ אימון מדעיים ומתקדמים.

מטרת האתר אינה להרשים את הגולש באמצעים ויזואליים, אלא להציג דבר אותנטי (אמיתי) ולהביא מידע משמעותי וחיוני, מידע שעשוי לחולל שינוי משמעותי בחיים של בנו/ בתו/ חייו האישיים! שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) הינה שיטת טיפול בעלת תוכן אמיתי/ רציונל מדעי ברור (כשתבקרו בדפים השונים תבינו למה כוונתנו…). בזכות כך, רכשה את מעמדה המוביל. כך שלשמחתנו, העיצוב (במקרה שלנו) פחות רלוונטי… (ברוח הביטוי: 'אל תסתכלו בקנקן, אלא במה שבתוכו').

עם זאת, אנו שואפים תמיד ליצור סדר טוב יותר בכמויות המידע המשמעותיות, לטובת נוחות, נגישות ויעילות!

 אתר מוטוריקל לשרותכם כבר 18 שנים (2006-2024)!

מוטוריקל - חלשים בגרפיקה, מובילים במוטוריקה!

 

(וגם ביציבה ואורטופדיה...)

לא מצליח לעבור טסט? קושי בלימודי נהיגה?/ קושי בשיעורי נהיגה? ראו גם את הדפים: סרבול מוטוריטיפול בסרבול מוטורי,

וכן, דף סרבול מוטורי התפתחותי: דף התמצאות וריכוז נושאים ('תוכן עניינים').

ואם רציתם את כל המידע בקיצור?

מוטוריקל - וזה כל השיפור!

שיפור קואורדינציה בנהיגה, חזרה לראש הדף